Holly poop*-*

אז אני מלאה בצביעות בכל הנוגע לדת. כי בהיותי אתאיסטית אהי מחשיבה את עצמי כנוצרייה ואף פעם לא מחסירה את העובדה הזאת. אמנם אנשים לא מבינים אותי, אבל למרות ההכחשה שלי כלפיי חבר דימיוני שאסור להגיד את שמו (מזכיר לכם את הארי פוטר?) , לנצרות אני שייכת. גם אם אני לא מאמינה בקיומם של ניסים ובאגדות למיניהן. כי בשבילי ישו הוא רק בנאדם ששינה את פני האנושות בגלל מה שהוא גרם להם להאמין בו. אך הוא שינה את העולם לאו דווקא לטובה. הרי אף אחד לא היה יודע איך העולם היה ניראה בלי הנצרות. אם טוב וותר או גרוע יותר או אותו דבר בדיוק. בכל אופן זה לא ממש מעניין אותי, אתם מבינים? בשבילי הנצרות היא מסורת ארוכת שנים שקיבלה כמה תפניות פה ושם. הנצרות בשבילי היא לא מלחמת דת, לא כפייה דתית, לא שמטר דתי, ולא שום דבר שמערב כוחניות פיזית או אחרת. 

בשבילי זה דווקא ההיפך. כי ברגע שאני ניכנסת לכנסייה אם היא קטולית או פרובוסלאבית, אני מריחה את הנרות שכה מכונים ״קדושים״. כי מעל כל נר דולקת להבה. ובלהבה מוטמנת משאלת לב של מישהו. אם זה חיים בריאות, כסף , או ילדים, או לפעמים גם בקשה בשם מישהו שעזב את העולם, לקבל עולם טוב יותר. 

אני שומעת קולות עמוקים של תפילות. אני שומעת מנגינות בלי כלים, אני שומעת קולות נמוכים של כמרים ששרים כי הם מאמינים שזה עוזר. אני שומעת את השקט והלחישות העדינות של האנשים. ואני רואה את הצלב, כמו זה שלי ששוכב אצלי במגרה שבכיתה ב׳ עוד האמנתי שהוא שומר עליי. זה שמייחד אותי. תציל ותישמור כתוב על גב הצלב שלי כמו לעוד רבים. אך הבקשה שלי היא לא כלפיי אלוהים ולא כלפיי ישו. הבקשה שלי היא כלפיי השקט הזה. תציל ותישמור אותי, כאשר אהיה חסרת כוחות לעשות זאת בעצמי, תשלח אליי אדם שיציל, ויאהב ויגן. אני מבקשת מהלא מודע שלי שיאמין בלי להגיד לי. מצאתי את עצמי לא פעם יושבת בכנסייה, מול הצלב הגדול שנועד בשביל שתרגיש שאתה לא מדבר לאוויר כניראה, מתפללת לאל שאני יודעת שלא קיים. נהנת לשנייה להניח שמשהו או מישהו שומר עליי פשוט כדיי לעבור את הרגע. 

זאת מה שצריכה להיות דת. והרבנים והכמרים המיתחכמים והפרשנים וה״חכמים ״ התחילו להרוס אותה ולנסות להבין. הם הביאו מלחמות דת וגאווה. תפסיקו לנסות להבין ולגלות. הדת הומצאה בשביל שיהיה לכם יותר קל עם עצמכם. שכשאתם עושים טעות שיהיה מישהו שיסלח לכם. הדת היא אתם. נסו להרגיש אותה מבפנים כמו שאני מרגישה כשאני מריחה את הריח. הדת היא ממש לא סביב חבר דימיוני. הדת היא סובבת סביבכם.