כמה אירוני זה שבחצי מבתי הספר ברוסיה היום מתחילים לילמוד, ואני סוף סוף קיבלתי יום לישון עד מאוחר... המורה לספרות רוצה שעת 0 ביום רביעי... אני רוצה לידפוק לה בוקס לפנים... לא איכפת לי. אין לי איך להגיע. המערכת שעות של האוטובוס שלי נוראית...
רציתי ליכתוב.. ואין לי בידיוק מה.. אז אני מביטה במסך ומקווה שאני כותבת נכון אבל לא נורא.. אני יכולה לתקן אחרכך זאת לא בעיה..
בא לי להיתלונן לכל העולם.. אני רוצה ליבכות למישהו בלי לידאוג שהוא יחשוב שאני רוצה צומי.. אני רוצה פשוט לחבק מישהו וליבכות לו על הכל... או יותר נכון על כלום.. כי יש לי חיים טובים סך הכל.. אבל אני פשוט כפויית טובה. אני רוצה ליבכות על הכל ועל כלום ביחד.. יש לי פשוט מצברוח דיי עגמומי כזה.. אז במקום לחשוש שחברים שלי ישנו את דעתם עליי... אני בוכה לכם אנשי ישראבלוג... וכאן, אני באמת שלא שמה זין מה אתם חושבים עליי... קשה לי לינשום.. לא בגלל משהו פיזי... אל כי אין לי כח לינשום. זה דפוק. אבל אני תשושה מכלום.. התעייפתי לינשום.. וואו זה כל כך בכייני פה שפשוט מגיע לי למות... ><