אז כן... זה היה דיי מוזר. ראיתי אותו פעם שנייה... הוא כל כך נחמד.... ישבתי עם ידיד שלי בתחנת אוטובוס והוא עבר מאחוריי... בידיוק עם אותו אפרו, וזיהיתי אותו.. חייכתי לו חיוך מזהה כזה, והוא חייך לי בחזרה. הוא בא בידיוק כשהאוטובוס בא כך שעליתי אחריו. כיסא אחד הפריד בינינו, ועל אותו הכיסא ישב הידיד הדפור והתינוק שלי. (כשהוא קלט את החיוך שלי הוא ישר התחיל כמעט לצרוח "הוא עושה לך את זה? אהאה ? את רוצה אותו?" *שריקה של מנגינת חתונה. רציתי להרביץ לו כל כך חזר שהמעיים שלו יצאו מהמקום שפעם היו שם עיניים.) בקיצור, בזמן שהתיישבתי שאלתי אותו "היי אתה הבחור עם הקובייה נכון?" כאילו שלא הייתי בטוחה ב100% כבר מקודם. כשהוא הינהן, התחלתי לירעוד.. זה היה כל כך מוזר.. למרות שבזמן האחרון אני רועדת בכל מצב שטיפה מלחיץ לי.. וזה היה לא טיפה מלחיץ... לכל אלו שאמרו "וואו הלוואי שתיפגשי אותו ותהיו ביחד" זאת בכלל לא הייתה הכוונה שלי. חימם לי את הלב בעיקר הקטע שמישהו ראה אותי סוף סוף, שאני יודעת שאני לא בלתי ניראת ברגע שאני לא עם החברים שלי. (אה ויש לו חברה) כי באוטובוס אני רגילה ליראות את המבטים העייפים והמותשים של אנשים מפחידים במרירות שלהם. והוא היה כל כל חינני ומקסים בניגוד אלייהם. ובנימה זאת, הייתה בחורה בתגובות של הפוסט הקודם שבאמת זיההתה אותו. אשמח אם לא תגידי לו שכתבתי את הפוסט המפגר ההוא. זה יהיה כל כך מביך... אני יכולה לדמיין את זה "היי תיראה! איזה פוסטמה הגיעה למומליצם כי היא כתבה עלייך פוסט... חהחהחה *צחוק על חשבוני* איזה פטאתי זה" אז... אני אעדיף שהוא לא ידע מזה, כי אם פגשתי אותו היום, זה אומר שאני הולכת ליראות אותו מדיי פעם באוטובוס...
בקיצור. הוא היה נחמד, ולכל מי ששאל, כן הוא בגילי. הוא כל כך נחמד, והוא זיהה שאני רוסיה...0.0 זה מוזר... אף אחד לא רואה את זה אף פעם.
אני מקווה שהוא לא ראה אותי כקריפ כזאת, כי אני אשמח לישמור איתו על קשר מידיי פעם.. הוא נורא נחמד..
אז בכל מקרה, תודה לכולם על 90+ התגובות החמות והחמודות האלו.. אני אוהבת את כולכם.. בעצם לא ממש אבל אני אוהבת את חלקכם.. טוב גם זה לא .. אני אסתפק בתודה רבה ^_^ ♥ זה היה נחמד שוב להיות במומלצים... וואו.. אני מניחה שזהו. דיברתי איתו קצת. ניראה לי יצאתי מפגרת ><
DN
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
