אני אוהבת את הלילות הארוכים, אני אוהבת את העובדה שהלילה מתחיל לבוא בצהריים. אני אוהבת את החושך, כי הוא מכיל בתוכו כל כך הרבה צבעים.
אני אוהבת את העובדה שאני מרגישה כאילו כבר 3 בלילה ובעצם עוד לא 12... אני כל כך אוהבת את העובדה שיש לי עוד שעה לישון ביום שמשנים את השעון. למה אנשים כל כך שונאים את שעון החורף? אני אוהבת ששעון החורף מתחיל באוקטובר, בחודש האהוב עליי. למה אנשים כל כך שונאים את הלילה? או שמא הם שונאים רק את הסיכון שהדתיים מקבלים את הזכות לבחור. אוליי הם פשוט תפסו את הגל של "חילון המדינה" שהולך עכשיו, ומנצלים כל אפשרות לשינוי מינורי... מה אכפת לכם מה השעה? אני אוהבת כשאני חוזרת מהבצפר ב17:00 וכבר מתחיל להחשיך, כמובן שזה מתסכל במובן כלשהו, אבל אני לא יוצאת בימים של בצפר, אז זאת אפשרות לראות את הלילה ממקורו, ולא מבעד לתריסים וחלון זכוכית. אני אוהבת להיות חלק מהלילה. אני אוהבת שאני קמה וכל כך מואר בחוץ שזה מרגיש לי כאילו זה כבר 9:00 אבל זה עדיין רק 7:00. השמש מעירה אותי ואני לא רוצה להירדם למורה על הלוח. ואני לא רוצה להקיא למורה לחקלאות על הטוש. ואני לא רוצה לידפוק למורה למתמתיקה קלמר לאוזן. ואני לא רוצה לישבור למורה לתנ"ך את המפרקת.
אני אוהבת את הלילה. ואני אוהבת את העובדה שכשאני אצא כבר יהיה לילה. ואני אוהבת את זה שיש לי יותר זמן איכות עם החושך.
ברור שגם אני לא אוהבת את העובדה שהדתיים משתלטים על כל מה שזז עם החוקים שלהם, וכופים את כל החוקים על כל העולם, אבל את השעון חורף אני אוהבת, וזאת רק השעה, ממתי הלילה כל כך הפריע למישהו? למה רק עכשיו נזכרו בזה? הרי את המאבק עם האוטובוסים בשבת מנהלים כבר שנים, למה אל השעון ניטפלים עכשיו? הוא נחמד. הוא דווקא מאוד נחמד. אה, ומה זה משנה במיוחד שאת השעה ישנו בנובמבר כמו לכל העולם, ולא באוקטובר כמו תמיד? למה העולם כל כך אוהב לידחות דברים?
DN