"שכחתי משהו קטן רק..." הוא אמר בביטחון- נשען על הדלפק, ואני ניגשת לראות איך אוכל לעזור.
"את מספר הטלפון שלך." סומק ממלא את לחיי, ופניי מתעוותות לפרצוף נבוך ואשם.
"אני לא יכולה להביא אותו, מצטערת."
כל כך נחמד כשאתה רצויי מכל כך הרבה צדדים. כאשר יש בנאדם שדואג לך, זוכר אותך בכל דקה מלוח הזמנים שלו ואוהב אותך יותר מאת החיים שלו.
כל כך נחמד כשאתה מחזיר לו את כל הרגשות האלה בהדדיות מוחלטת, בידיעה שהיית נותן את החיים שלך בשביל שלבנאדם הזה יהיה יותר נוח לכל המשך החיים שלו. שכאשר אתה מחכה לו במשך חמישה ימים במקביל מדיי פעם, כשרע לך אתה מדמיין שהוא מחבק אותך. מצמיד אותך אליו כך שתוכל לשמוע את דפיקות הלב שלו, להרגיש את החום הנפלט מהחזה שלו.
כל כך נחמד שמדיי כמה ימים ייגש אלייך מישהו בכוונה להיות הבנאדם הזה. אתה יודע שאתה לא צריך עוד אחד כזה כי כל מה שאתה צריך נמצא בזה שאתה מחכה לו. אבל מצד שני אתה מבין שלאותו אחד שניגש אלייך אין את זה. אתה מרגיש רע בשבילו- כמה הוא מפסיד. הלוואי ויכולת לעזור לו למצוא את זה אבל אין לך שום דבר שאתה יכול לעשות. אתה מתנצל לא רק כי סירבת לו- אלא בעיקר כי אתה מרגיש כל כך מוחמא וטוב. אתה מקבל בוסט עצום לגאווה העצמית שלך. אבל הוא מצד שני נדחה הרגע. אין שום מצב בעולם שהוא מרגיש עכשיו כמוך. ובכל זאת כל כך נחמד לך.
כל כך נחמד כשתמיד יש לך חברים שמוכנים לצאת איתך בערב סתם לשבת על איזה ספסל ולדבר על שטויות. כל כך נחמד כשאתה בא למקום חדש וכולם כל כך נחמדים איתך שתוך כמה פגישות אתה מרגיש מספיק מקורב אלייהם כדי לצחוק אחד על השני.
אבל מנגד יש את הבנאדם הזה שבשבילו אתה לא רצויי. שכאשר אתה פוגש אותו הוא אומר לך שהכל בסדר- שהוא בסדר, שאתה רצויי ושניכם בסדר. אבל אחר כך אתה מבין שכל אלה היו דיבריי סרק. שזאת פשוט דרך נחמדה שלו להגיד "מאסת עליי ולא חסרת לי" וזה כואב כי הוא חסר לך כל כך. כי נזכרת בו כל כך הרבה פעמים. כי פתאום אתם זרים מוחלטים ואתם לא תדעו איך להגיב אם תראו אחד את השני ברחוב. ועם כל הדברים הנחמדים בחיים שלך זה עדיין כואב כמו כדור ברכה. זה מרסק אותך. כי פעם הוא היה כל כך קרוב והאמנת שהוא לא יוכל להיסתדר בלעדיך בדיוק כמו שאתה אבוד בלעדיו. אבל החיים של שניכם ממשיכים והוא לא מבזבש דקה אחת של מחשבה עלייך בזמן שאתה נזכר בו בטעות בכל פעם שאתה שומע שיר שאתה יודע שהוא יאהב. בכל פעם שאתה רואה משהו שאתה יודע שהוא יצחק ממנו לא פחות ממך. בכל פעם שמישהו עונה לך תשובה סרקסטית שמזכירה לך את סגנון הדיבור שלו. פשוט היית מצפה ליותר מאדם שחלקתם יותר מחמש שנות חברות כל כך טובה. סיפרתם אחד לשני את הסודות הכי כמוסים שלכם, ואת האהבות הכי מביכות שלכם. חוויתם כל כך הרבה דברים חדשים ביחד- ואוליי אתה פשוט מעריך את מה שהיה יותר מדיי? אוליי לא הכל היה כל כך טוב? לא, לא הכל היה טוב- אבל האם בשבילו היה יותר רע מטוב? או שמא היה טוב אבל הוא לא הרגיש קרוב אלייך כמו שאתה הרגשת אליו? האם יש דבר יותר כואב מחבר שמפנה לך עורף? יש, כשהוא לשנייה מסובב כלפייך את פניו ואז ממשיך להסתכל הצידה.
לא משנה עד כמה אתה רצויי ועל ידיי כמה אנשים- כל עוד יש אדם אחד שאהב אותך כאח ואז בבת אחת הפסיק, אתה לעולם לא תהיה שקט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
