פרק 1:
"נשארו עוד כמה ימים עד סוף החופש, אני חייבת לעשות דברים מעניים בימים שנותרו" חשבתי בלב.
התיישבתי על המיטה, לקחתי את המחשב הנייד שלי והתחלתי לחפש כול מיני מקומות שמתקיימים שם מסיבות או כול דבר אחר. ישבתי ככה בערך איזה שעה על המחשב בחיפוש מסיבות, מצאתי איזה מקום אחד לא רחוק מתל-אביב.
נכנסתי לשם בדקתי באיזה יום זה, באיזו שעה וכמה הכניסה עולה, אשרתי את האתר פתוח והתקשרתי ליעל.
"היי, תקשיבי מצאתי איזה מועדון אחד שתהיה שם מסיבה ביום שיש שזה בעצם יוצאה מחר, בא לך נלך לשם אולי נכיר שם איזה חתיך" אמרתי לה והתחלנו לצחוק.
"סבבה, אין שום בעיה בואי תשני אצלי הלילה ומחר ניסעה ממני מתאים לך?" היא שאלה אותי.
"ברור, אז עוד חצי שעה אני אצלך" אמרתי לה וניתקתי את השיחה.
התארגנתי ויצאתי החוצה, בדרך ליעל עצר לידי אוטו התעלמתי והמשכתי ללכת. כשהגעתי לבית של יעל עלינו ישר לחדר שלה, התיישבנו על המיטה וסיפרתי לה מה קרה לי בדרך, היא כמובן כמו תמיד הגיבה בהיסטריה.
"יעל הכול בסדר, אני בריאה ושלמה" אמרתי לה וחייכתי אליה.
"אני יודעת שאת בריאה ושלמה אבל תחשבי על זה, מה היה קורה לך אם היית עוצרת ולא ממשיכה ללכת" היא אמרה לי והתיישבה מול המחשב.
"אוייש נו באמת, את תמיד נכנסת סתם ככה להיסטריה, אני בסדר לא צריך להיתקע על זה עכשיו" אמרתי לה והתיישבתי לידה. "שנייה את ראית מי זה?" היא שאלה אותי בדילאי.
"לא, לא ראיתי מי זה. זה בטח סתם איזה מפגר שאין לו חיים" אמרתי לה ונכנסנו לפייסבוק, כמובן איך בלי פייסבוק.
אני ויעל היינו ערות כול הלילה רק איפשהו בחמש לפנות בוקר נזכרנו להירדם, כול הלילה צחקנו ונזכרנו בדברים שקרו לנו עם בנים. קמתי בגלל שיחת טלפון מרועי הידיד הכי טוב שלי.
"הלו?" אמרתי בכול של חצי ישנה.
"הערתי אותך?" הוא שאל אותי.
"בטח שהערתה אותי, רק עשר בבוקר" אמרתי לו וחייכתי.
"סורי, אנחנו חייבים להיפגש" הוא אמר לי.
"משהו דחוף?" שאלתי אותו,
"בערך" הוא ענה.
"טוב, אני אצל יעל סמס לי כשאתה למטה" אמרתי לו וקמתי להתארגן.
"לאן את הולכת?" יעל שאלה אותי.
"סתם למטה, רועי התקשר ואמר שהוא חייב לדבר איתי דחוף" אמרתי לה והיא ישר קמה.
"מה הוא צריך ממך על הבוקר?" היא שאלה.
"לא יודעת, את מכירה את רועי הוא תמיד מעיר אותי מוקדם בבוקר בשביל לדבר ואז זה סתם איזו בעיה שיש לו עם מישהי או שהוא מאוהב ולא יודע איך להגיד לה את זה" אמרתי לה והתיישבתי על המיטה בעצבים.
"מה את עצבנית עכשיו?" היא שאלה.
"סתם, נו אז יודעת שאני מרגישה כלפיו משהו וזה מעצבן אותי שהוא תמיד מדבר איתי על הבעיות שלו עם בנות או שאני צריכה לעזור לו עם איזו מישהי" אמרתי לה והמשכתי להתארגן.
"אז תגידי לו את זה כבר, את לא יכולה להמשיך לסבול בגללו" היא אמרה לי והלכה לשירותים.
"את צודקת, אניצריכה להגיד לו את מה שאני מרגישה" צעקתי כדי שהיא תשמה אותי.
"אני יודעת, אני תמיד צודקת" היא צעקה לי מהשירותים ואני התחלתי לצחוק.
"מאמי זזתי למטה, רועי מחכה לי" אמרתי לה ויצאתי החוצה. כשיצאתי החוצה ראיתי את רועי יושב על אחד הספסלים ומדבר בפלאפון, לא רציתי להפריע לא אאז חיכי עד שהוא יסיים לדבר ורק אז ניגשתי אליו.
"היי מה קורה?" שאלתי אותו.
"סביר כזה איתך?" הוא שאל.
"מעולה, מה קרה שסביר?" שאלתי אותו והתיישבתי לידו.
"חברה שלי נפרדה ממני בדיוק" הוא אמר לי ואני לא ידעתי איך להגיב אם לשמוח או להיות עצובה בשבילו.
"אני מה זה מצטערת בשבילך" אמרתי לו ונתתי לו חיבוק.
"זה בסדר, אולי באמת זה מה שהיה צריך להיות" הוא אמר וחייך.
"אז על מה רצית לדבר איתי?" שאלתי אותו.
"טוב.. אני לא יודע איך להגיד לך את זה, אנחנו מכירים כבר ברבה זמן וזה.. אני חושב שאני אוהב אותך" הוא אמר לי ואני לא ידעתי מה להגיד לו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: