אז ככה זה בישראל: שביתה ועוד שביתה, ואם אפשר, אז עוד אחת.
השביתה שהייתה בשבוע שעבר (ונגמרה למעשה במהלך יום ראשון) הייתה מקיפה, אולי מקיפה מדי, והזיקה יותר מאשר הועילה.
מה הושג שם? העלאת שכר קטנה לעובדי השמירה והניקיון, והסכם שלפיו מדינת ישראל תקלוט או תפטר עובדי קבלן (שעושים את אותן העבודות שעושים עובדים בעלי קביעות במשרדי הממשלה) לאחר תשעה חודשי עבודה.
הניחוש שלי, אגב, זה שהמדינה תפטר, והשירות לציבור ייפגע.
כמו בכל שביתה כללית, הרכבת הצטרפה לשביתה (ליתר דיוק, ועד עובדי הרכבת), בטענה שהיא מזדהה עם החלשים, רוצה להגן על זכויותיהם וכדו'.
השביתה הסתיימה ביום ראשון, אך רכבת ישראל? היא בשיבושים מאתמול (קצת קשה בהתחלה להבדיל בינם לבין סתם יום של חול), ומהלילה הייתה בשביתה מוחלטת.
אז מה אם שופטת בית הדין לעבודה החליטה שעליהם לעבוד?
בבוקר הוצאו צווי מניעה, ויושבת ראש ועד העובדים לא טרחה להגיע בזמן לדיון, אלא באיחור קל של שעתיים.
אין צורך אפילו להזכיר שצווי המניעה, כמו החלטות אחרות של בית הדין לעבודה, לא כובדו.
זה כבר מובן מאליו בהתנהלות הבעייתית של ועד עובדי רכבת ישראל.
הם מתעלמים מבית הדין לעבודה, ומתעלמים מכל האזרחים (וגם חיילים ואנשי קבע) שמשתמשים ברכבת באופן קבוע, שאין להם דרך אחרת להגיע למחוז חפצם.
הסיפור הוא כמו תמיד: שימור הכוח.
לוועד עובדי הרכבת יש כוח, הרבה כוח (והשביתה היא מפגן כוח של הוועד, שלא נטעה חלילה).
כבר שנים ידועה העובדה שברכבת ישראל עובדים רבים הם קרובי משפחה ומקורבים של עובדים אחרים (תופעה הידועה בשם "נפוטיזם" ואינה ייחודית לרכבת, אלא מקיפה את המשק ואת המגזר הציבורי).
הפעם ועד עובדי הרכבת החליט להתחיל בהשבתת קטרים וקרונות חדשים, שכן הם יתוחזקו על ידי החברה היצרנית במיקור חוץ, ולא יתוחזקו על ידי עובדי הרכבת.
הטענה היא, כמובן, שתחזוקה על ידי חברה חיצונית תגרום לפיטורי עובדים.
למען האמת, לאור ההשבתות של הרכבת בשנה האחרונה, ולאור חוסר היעילות שלה בקווים מסוימים (שחלקם נסגרים אחת לחודש לשבוע ואפילו יותר), אולי זה המצב הרצוי.
אולי כדאי לנקוט בצעדים קיצוניים: לפטר את עובדי הרכבת כולם, לסגור אותה, ולהתחיל מחדש.
צעד קיצוני מצד ועד עובדי הרכבת דורש צעד קיצוני מצד הממשלה ומשרד התחבורה.
אני נזכרת בהתנגשות שהייתה לפני כשנה, בה היו מעורבות שתי רכבות ביציאה מתחנת נתניה.
ברכבת שעלתה באש ליד יקום.
באיחורים שהפכו לשגרה, בטינופת שמצטברת על חלונות הרכבת, בהשבתת קווים לצורך עבודות תשתית, בנהג קטר שראיתי פעם משוחח בנייד בזמן שהוא עוצר את הרכבת (כן, בזמן נסיעה).
האם יהיה באמת רע כל כך לסגור את החברה הזו ולהקים אותה מחדש?
האם לא יהיה נכון יותר לחשוב על הנוסעים, בטיחותם ושביעות רצונם מהשירות, ולא על ועד עובדי הרכבת ומה הוא יעשה בתגובה?
הגיע הזמן לשים קץ לכוחניות של ועד העובדים, שמשבית ומשבש ללא כל אזהרה.
הגיע הזמן להיפרד מחוסר היעילות ולהתחיל מחדש, בתור חברה שחושבת על הלקוחות שלה.
אבל האם לשר התחבורה יש את האומץ הנדרש?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
