הפשע שוב משתולל.

בעצם, מתי הפשע לא השתולל?

בני נוער הופכים ליותר ויותר אלימים, ואולי קצת קשה להאשים אותם, כשכל מה שהם סופגים, מחקים ומעריכים הוא חוסר התרבות.

אותו חוסר תרבות בסיסי, חוסר נימוס, שהתפתח עם השנים עד לדחיפות בזמן קניות (ולא צריך להיות יום מיוחד בשביל זה, זה קורה בכל יום ובכל מקום), גידופים, קללות שקשה להאמין שאדם זר יוציא מפיו במקום ציבורי.

אותה "תרבות" שמשדרים לנו, שבה מראים לנו אנשים שסגורים בסיר לחץ ומתועדים בכל רגע, אותה תרבות שבה מעודדים בני נוער לצפות בכך שנותנים לתכניות שידור בשעה שבה רוב בני הנוער עדיין צופים וערניים, אותה תרבות שמעודדת אותנו להתעלם מהחשיבה ולהפוך להיות יצור שמתעניין רק בחזות ולא בערכים.

את החינוך לערכים שכחו בדרך.

זה לא משרד החינוך אשם, לא בכל דבר צריך להאשים אותו.

אפשר להאשים גם את הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שלא דורשת מספיק מהזכייניות, אפשר להאשים גם את ההשפעה שספגנו מהעולם הנאור, המערבי, זה שהתמכר לסדרות המטופשות האלה הרבה לפנינו.

אפשר לשאול מה קרה לחברה שלנו, ואפשר פשוט להסתכל סביב.

מה שחסר הוא הכבוד, מתן ערך לחיים.

מתי לאחרונה בני הנוער קיבלו חינוך על ערך החיים?

גל פשיעה כזה כבר היה בעבר.

כבר שמענו על מקרים בהם נהג דקר למוות נהג אחר, על בני נוער שרצחו נהג מונית, ולמען האמת, רבים המקרים, כבר קשה לזכור את כולם.

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים את הקולות שמספרים על אוזלת היד של המשטרה, על הזמן הארוך שבו מחכים לשוטר שיגיע, ובמסגרת הזמן הזו מתבצע פשע.

לא הרבה השתנה בשנים האחרונות, ואולי זו גם הסיבה שאנשים רבים נמנעים מלפנות למשטרה.

הם יודעים שאין מי שיטפל במקרה, הם יודעים שאין כוח אדם, שאין טעם להתחיל אפילו.

אני כבר לא זוכרת מתי לאחרונה ראיתי ברחובות הערים שוטרים במדים.

שוטרים שעצם נוכחותם מהווה הרתעה, ועם זאת משרה ביטחון על התושבים.

האם אין שוטרים, או שאולי הם יושבים במשרדים?

למשרד לביטחון הפנים יש בוודאי תשובות, אבל אנחנו לא מקבלים אותן.

מצב הפשיעה בישראל הוא לא הגרוע ביותר בעולם, אבל כדאי למנוע את התגברות הפשיעה כבר עכשיו.

שלא נשלה את עצמנו: לא נגיע למצב שבו לא תהיה פשיעה בצורה מוחלטת, אבל כדאי שנשאף לזה.

חלק חשוב במניעת הפשיעה היא ענישה שתרתיע את העבריין הבא, ענישה שמתייחסת בכובד ראש לכל עבירה.

לא לפחד לתת עונשים מרביים, לא לפחד להשקיע בבניית בתי כלא נוספים.

כל זה עולה כסף, אבל אם זה ימנע מקרי רצח כמו אלו שהתבצעו בסוף השבוע האחרון, ההפסד הכספי יהיה שווה את התוצאה.

בסופו של דבר, זה לא רק החינוך, זו לא רק המשטרה, זו לא רק מערכת המשפט שמפחדת להטיל את העונש המרבי הקבוע בחוק.

זה השילוב שלהם ביחד, שמערער את ביטחונו האישי של האזרח.

אבל אולי הצעד הראשון צריך לבוא מלמטה, מהאזרחים עצמם: לתת דוגמה.

לכבד את האחר, גם אם המשמעות היא להמתין עוד כמה דקות בתור, גם אם המשמעות היא לא לעשן באזור מסוים, גם אם מדובר בריסון הרעש, כדי שלא להפריע לאדם אחר, שמרגיש נפגע מכך.

זה לא יפגע בכיס שלנו, זה רק יכול להוסיף לאיכות החיים שלנו.

זה יחלחל וישפיע, גם אם יעבור זמן מה.

אנחנו נעשה את שלנו, והרשויות את שלהן.

אין דרך אחרת.