הדרום שוב לא שקט, האזעקה מופעלת לעתים קרובות מדי, ושוב הצבא מבליג בהתאם למדיניות הממשלתית.

זה קרה יותר מדי פעמים לאחרונה, ואולי קל לשכוח אותם, את תושבי הדרום, אבל להם לא קל לשכוח את האזעקה, לא קל לשכוח את ההנחיות של פיקוד העורף.

אני לא הייתי מסכימה לחיות בצורה הזו, שבה חיים מאזעקה לאזעקה, מחפשים מרחב מוגן ומתפללים ליירוט, או לפגיעה בשטח פתוח, ללא נפגעים.

לא הייתי מסכימה לראות חור בגג, זכוכיות מנופצות ואת סימני הפגיעה הנוספים, בבית ומחוצה לו.

איך אפשר בכלל לקבל את זה?

נדמה שאין דרך למחות, לא בצורה שתמחיש לשרי הממשלה שלנו מה עוברים תושבי הדרום מדי יום.

זה לא מספיק להצביע ולחתום על תקציבים.

יש שם אנשים, בשר ודם, שהחיים שלהם מתנהלים לפי הקצב שמכתיבים ארגוני הטרור.

תלמידים שלא הולכים לבתי הספר, או שמוחזרים הביתה באמצע יום לימודים, לפי הוראות פיקוד העורף.

אנשים שרוצים לעבוד, להגיע לעבודה ולחזור הביתה בשלום, בלי להיפגע בדרך מטיל או פצצת מרגמה.

הם עובדים בכל התחומים, ורוצים לחיות כמו שחיים במרכז.

נודה באמת, אם היה נופל טיל אחד באזור גוש דן, ממשלת ישראל הייתה יוצאת למלחמה כוללת.

זה מה שצריך כדי להעיר את השרים? טיל שייפול במרכז הארץ?

לזה אנחנו מחכים?

הרי אם הם היו גרים שם, אם הם היו צריכים מדי יום לחפש מרחב מוגן, הם היו תומכים בתקיפה משמעותית, הם היו רוצים להכתיב את הקצב לארגוני הטרור.

האם זה קשור רק בצפיפות האוכלוסין או שאולי מדובר בגורמים אחרים?

האם ממשלת ישראל שוכחת שגם בדרום ישנם מפעלים חיוניים, שמפרנסים משפחות רבות?

אולי דרושה כאן מחאה קיצונית.

לא עוד הפגנה שקטה.

אסור להסכים למצב שבו ממשלת ישראל מוותרת על דרום מדינת ישראל ומפקירה את ביטחון תושבי האזור.

הקלות במס זה לא מספיק, גם לא מיגון.

ממשלה חזקה, צבא חזק ומדיניות של אפס סובלנות כלפי הפרת הריבונות הישראלית, זה מה שאנחנו צריכים.

לתקוף את ארגוני הטרור בכל דרך, להתעלם מהחוק הבינלאומי אם צריך.

אין עוד מדינה בעולם שהייתה עוברת לסדר היום אחרי שאזור שלם בתוכה מותקף, אין עוד מדינה בעולם שהייתה מסכימה שמצב שכזה יימשך יותר מעשר שנים.

אחת הדוגמאות האחרונות מגיעה מטורקיה, שלא היססה לתקוף את סוריה כאשר הופרה ריבונותה במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה (שזולגת מעבר לגבולות סוריה).

רק אתמול, כאשר נפלה עוד פצצת מרגמה מסוריה בשטח ישראל, בצפון רמת הגולן, ישראל השיבה בירי טיל מדויק, בתור אזהרה.

אז אנחנו יכולים להגיב, יש לנו את הנשק, יש לנו את הצבא, אבל המדיניות היא מדיניות של הבלגה, לפחות כאשר מדובר בירי של ארגוני טרור מעזה לתוך שטח ישראל.

אז למה אנחנו מחכים?

שתבוא מדינה זרה ותושיע אותנו?

הרי זה לא יקרה, אנחנו מוקפים במדינות שישמחו לצפות בנפילת מדינת ישראל, ששמחות על כל יהודי שמת.

ממה אנחנו מפחדים? מהאו"ם?

אותו ארגון שלא עושה דבר נגד מדינות שמתעלמות מזכויות האדם, אותו ארגון שמגנה באופן שיטתי את ישראל כבר שנים.

אז יגנו את מדינת ישראל, בפעם המי-יודע-כמה.

לפחות אז נדע שמשהו נעשה, שנעשה ניסיון להגן על אזרחים.

בסופו של דבר, זה לא מה שיחשבו עלינו (ומשום מה, יש לי הרגשה שמנהיגי מדינות רואים אותנו כפחדנים, כחלשים שלא מסוגלים להגן על המדינה ועל ריבונותה), זה הביטחון שלנו שחשוב באמת.

הביטחון של כולנו, תושבי הדרום, המרכז והצפון.

היום אלו תושבי הדרום, ומחר?

אסור להסכים למצב הזה, אסור לתת לממשלה להסכים למצב הזה ולהצהיר שיש לנו אפשרות לתקוף.

הגיע הזמן לממש את האפשרות, להגן על התושבים, להחזיר את ההרתעה כלפי חוץ ואת הביטחון כלפי פנים.