אף אחד לא מדבר על התקדמות, ונאמר שהמגעים הם חשאיים, כך שאנחנו, האזרחים, לא יודעים מה קורה, כאילו שזה לא משפיע על החיים שלנו, כמו סעיף קטן וחסר חשיבות בתקציב השנתי.

בינתיים הפיגועים ממשיכים, לא מאורגנים כבעבר, בעיקר על ידי מפגעים בודדים, אך אי אפשר להתעלם מכך שזה נובע לא מעט בגלל ההסתה ברשות.

אתמול נקבר חייל נוסף, בחור צעיר שרק החל את שירותו הצבאי, שנדקר סתם כך, על ידי מחבל צעיר, בגיל תיכון.

איך אפשר להסביר את זה, שישראלים ממשיכים לספוג בשעה שמחבלים ממשיכים להשתחרר?

התנאים שלהם זוכים המחבלים טובים מדי, והסיכוי לשחרור מוקדם, אפילו מאוד מוקדם, גבוה במיוחד.

מי אמר שהפשע לא משתלם?

בינתיים, בשעה שהממשל בארצות הברית לוחץ על ישראל לוותר לטובת אותו "תהליך שלום", לשחרר מחבלים ולוותר על חבלי ארץ, ישנה סוגיה בוערת לא פחות.

איראן, כמובן.

הממשל בארצות הברית מראה רכות יוצאת דופן כלפי איראן, לאחר שהתחלף הנשיא.

ההבדל בין הנשיא הקודם לנוכחי הוא שהקודם התבטא נגד המערב ונגד ישראל בכל הזדמנות, ואילו הנשיא הנוכחי מדבר נגד המערב ונגד ישראל בעיקר בשיחות פנימיות, מול הקהל המתאים.

מסתבר שהעמדת פנים עוזרת.

ארצות הברית מוכנה לוותר, ולתת לאיראן להמשיך להחזיק בגרעין, ואולי גם להחזיק בנשק גרעיני.

מישהו באמת חושב שזה יגרום לאיראן לא לתקוף בעתיד?

לתת לאיראן להחזיק בגרעין, זה בערך כמו לתת לסוריה להחזיק בנשק כימי.

ראינו מה קרה בסוריה, אנחנו באמת רוצים לחכות לתוצאות באיראן?

השיטה הזו לא עובדת.

לוותר לאיראן, לוותר לסוריה, לוותר לרשות, לוותר על העקרונות.

כשמדינת ישראל ויתרה על גוש קטיף, ועקרה מביתם את אזרחיה שלה, קיבלנו בתמורה טילים.

מה עכשיו?

האם ארצות הברית באמת מצפה ממדינות האזור, ובהן ישראל, לשתוק בשעה שהיא מאפשרת לאיראן להרוויח עוד זמן ולהמשיך להעשיר אורניום?

הוותרנות הזו לא יכולה להוביל למשהו טוב.

זו רק אשליה, שאם המערב יוותר לארצות ערב ולאיסלאם בכלל, יהיה יותר טוב.

אולי זה ניסיון נואש של נשיא ארצות הברית להוביל לשינוי, אבל אולי עדיף לו לא לעשות דבר, ולהתעסק בענייני פנים, מאשר לגרום לנזק במזרח התיכון.

נשיא ארצות הברית תמך בהדחת נשיא מצרים לפני כשנתיים, ואולי אף תרם להדחתו, ולאחר המהפך הצבאי השנה, הממשל בארצות הברית הפסיק את התמיכה במצרים (ובכך פינה את המקום לרוסיה).

בסוריה, לעומת זאת, הוא העדיף לא להתערב, עד שנחשפו מימדי השימוש בנשק כימי נגד אזרחים, ובהם ילדים.

הובטחה תקיפה, הוזזו כוחות צבא, וברגע האחרון הוא העדיף לרדת מהעץ ולפעול בערוצים דיפלומטיים יותר.

כל זה, שנתיים אחרי שמלחמת האזרחים בסוריה החלה, אחרי לא מעט פצועים והרוגים, והמוני פליטים.

בינתיים, מלחמת האזרחים בסוריה נמשכת, הפצועים ממשיכים להגיע לגבול ישראל כדי לקבל טיפול, ומשא ומתן כדי להפסיק את הלחימה לא ממש מתקדם.

אולי מדובר באדישות מסוימת, ואולי בחוסר יכולת להנהיג ולהשפיע.

כך או כך, התהליכים שאותם ארצות הברית מנסה להוביל עלולים להיות מסוכנים, בעיקר עבור מדינת ישראל.

ספגנו מספיק, והגיע הזמן שנפסיק לוותר, נפסיק להבליג, נפסיק לחפש את אותו "שלום", כי הוא לא קיים.