בשבועות האחרונים מתנהל קרב בין שני עיתונים: האחד ותיק ובתשלום, והאחר חדש יחסית (מספר שנים) ומחולק חינם ברחובות ובמקומות הומי אדם.

מדובר, כמובן, בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", והקרב הפעם הוא בעקבות הצעת חוק שתגביל את הפצת עיתוני החינם, כך שתפגע בעיקר ב"ישראל היום", שהולך ונפוץ.

מדובר בהגבלת חופש העיתונות, בהגבלת חופש הביטוי, ולא, עיתונים בחינם הם לא הסיבה שעיתונים בתשלום פושטים רגל.

העיתונות המודפסת כבר לא מה שהייתה, העולם משתנה במהירות, ואנשים מקבלים את המידע שפעם היה רק בעיתון, דרך האינטרנט במחשב האישי שלהם, בכל שעות היממה.

"ידיעות אחרונות" הוא עיתון ותיק, אבל גם הוא הוציא מהדורה שמחולקת במרכזים הומי אדם, בחינם, לאחר שהעיתון בחינם נהיה למשהו מבוקש.

אפשר להתווכח על הרמה של כל עיתון, על הדעות המוצגות בו, אבל בסופו של דבר, עיתון הוא עסק, וכשעסק אחד מנסה להעביר הצעת חוק בכנסת (באמצעות חברי הכנסת, כמובן) שתגביל את המתחרה שלו כי המתחרה לא גובה כסף בנקודות החלוקה, יש פה טעם לפגם בעיניי.

אני נוטה להאמין ל"ישראל היום", שם טוענים ש"ידיעות אחרונות" הוא העיתון מאחורי הצעת החוק, כי בעצם, זה אחד משני העיתונים הגדולים והוותיקים שנשארו, וכנראה שיש להם סיבה מספיק טובה לחשוש, אחרי ש"מעריב" קרס בשנתיים האחרונות ונמכר פעמיים.

זה נראה כמו מניעת תחרות, אולי מטעמים כספיים, אולי מטעמים פוליטיים, אבל זה לא משנה את העובדה שחופש הביטוי חייב להישמר.

לא כי "ישראל היום" הוא עיתון כל כך חשוב, אלא כי העיקרון הזה הוא כלל יסוד במדינה דמוקרטית, ובאותה מידה, לא הייתי רוצה שיסגרו עיתון כמו "הארץ" ממניעים פוליטיים או כספיים, כי לזה אין מקום במדינת ישראל.

קשה לי למצוא דרך אחת שבה הגבלת הפצתו בחינם של "ישראל היום" תועיל לציבור הרחב, אשר חלקו קורא עיתון זה בדרכים, ברכבת, באוניברסיטה ובמקומות אחרים.

אין פה תרומה לחופש הביטוי, אלא רק גריעה ממנו.

עיתונים בחינם קיימים בכל מקום, החל מהעיתון המקומי שמחכה שיאספו אותו מהמכולת השכונתית או מתיבת הדואר, ועד לעיתונים ברחבי העולם.

זה יכול לעבוד או להיכשל, אבל גם זו דרך להעביר מידע לציבור, אשר חלקו לא ישלם, מבחירה או מאילוץ, על מנוי לעיתון.

כנראה שזה עובד להם שם, ב"ישראל היום", כי העיתון קיים כבר מספר שנים, ומי אני שאתנגד לעסק שמצליח? אנשים מחפשים לחסוך, לקנות בזול, ועיתון בחינם הוא חלק מזה.

מעיון בו אפשר לקרוא מאמרי דעה שהם לאו דווקא ימניים, לא תמיד תומכים בממשלה, ואם נסתכל על התמונה הגדולה, זה בכלל לא רע.

לא מדובר בעיתון בסדר גודל של "ידיעות אחרונות" עם מספר מוספים יומיים, לא מדובר ב"הארץ", מדובר בעיתון שמחולק חינם בנקודות מסוימות, שכותבים בו מספר אנשי תקשורת ותיקים, שמפרסם גילוי נאות מדי פעם בפעם, וכן, הוא שייך למשפחת אדלסון, אבל גם להם מגיע החופש להחזיק בדעה פוליטית ולהתחבר לאיזו אישיות פוליטית שמתאימה להם.

כל עוד העיתון אינו מסית, אינו קורא לפעילות בלתי חוקית, אין לי בעיה שהוא יופץ, אין לי בעיה עם חופש ביטוי, כי זו מהות הדמוקרטיה.

תחרות היא דבר טוב, גם ריבוי עיתונים הוא דבר טוב, ואולי הדרך היחידה להקים עיתון בישראל היא לחלק אותו בחינם ולהתבסס על הכנסות מפרסומות, אם העיתונות המודפסת גוססת ועיתונים נסגרים אחד אחרי השני.

אולי מדובר בכלל בתכנים, אולי לציבור לא אכפת ממוספים, אולי הוא רק צריך כמה ידיעות מרכזיות וזה מספק אותו.

הפתרון לחשש מפני מפולת כלכלית הוא הכנה, לא הגבלת המתחרה, אלא תחרות שתיטיב עם כולם, כולל הצרכן, הקורא, שאולי מעדיף עיתון שלא תומך בראש ממשלה שהורשע.