לפני שבוע קבוצת מחבלים יצאה וביצעה מתקפת טרור מחרידה בבירת צרפת.

המחבלים, לפחות בחלקם, נולדו וגדלו במדינות הנאורות, גרו בבתים בפרברים, עד שהצטרפו לארגון הטרור הרצחני בסוריה.

ההלם ניכר, גם החשש שגרם בימים שלאחר מתקפת הטרור לפינוי מקומות שונים באירופה, מחשש לפיגועים נוספים.

הם לא ציפו לזה, הם לא חשבו שזה יגיע גם אליהם.

זה תמיד נראה רחוק עד שזה מגיע לתוך הבית.

עכשיו גם הם יודעים: אין מקום בטוח.

אתמול התרחשו שני פיגועים אצלנו, אחרי מספר ימים שקטים באופן יחסי.

אחד מהמחבלים הועסק כחוק ליד מקום הפיגוע בתל אביב.

לא העובדה שיש לו מקום עבודה מסודר ולא העובדה שיש לו משפחה מנעו ממנו לבצע פיגוע ולרצוח שניים, שני אזרחים שלא עשו לו מאום, ואם היה יכול, בוודאי היה ממשיך.

זה קצת שובר את קו המחשבה לפיו אם יש להם פרנסה הם לא יבצעו פיגוע, גורם גם לי לפקפק במה שהאמנתי בו, שיש כאלה שרק רוצים להתפרנס וכל היתר לא מעניין אותם, אולי טעיתי, אולי כל אחד מהם הוא פצצה מתקתקת?

גם אם נלך לפי ההנחה שמדובר ב"מחבלים בודדים" שלא נשלחו על ידי ארגון זה או אחר, הנחה שנראית רחוקה מהמציאות ככל שהזמן עובר והקורבנות מתרבים, משהו קורה כאן, משהו מסוכן, זה גל טרור שבו נשברים הכללים, אין יותר מאפיינים, זה לא תלוי בגיל ולא במגדר, לא בפרנסה ולא במצב משפחתי.

איום הטרור על מדינות העולם בכלל ועל מדינות המערב בפרט ידוע מזה שנים רבות, לארגוני הטרור שמות רבים אך מאפיינים דומים.

זה לא באמת משנה אם לארגון קוראים חמאס, חיזבאללה, אל-קאעידה או דאע"ש, המטרה דומה וכל האמצעים כשרים.

למחבל שמרסס כלי רכב בגדה לא אכפת שמהירי שלו נפגעים גם נוצרים ומוסלמים, ורוב ארגוני הטרור רוצחים לא מעט מוסלמים.

ההבדל בין מדינת ישראל לבין כמעט כל מדינה מערבית אחרת נעוץ במודעות לסיכון הביטחוני, תשומת לב לחפצים חשודים ולאנשים שנראים חשודים, אם כי גם זה כבר התערער, כי אין צורך בחגורת נפץ כשיש סכין בהישג יד, או כלי רכב במקום בו יש אפשרות לדרוס.

אני מבינה את ההלם ואת הזעזוע, אבל חוששת שמדינות רבות טרם הפנימו את רמת הסיכון, טרם הבינו שהטרור יכול לפגוע פעם שנייה, הם לא רוצים להבין שהמטרה היא כולם, כל מי שחי חיים מערביים, כל מי שנמצא בבית הקפה או במועדון או בתיאטרון, כל מי שצופה במשחק ספורטיבי, וזה לא משנה באיזו עיר או באיזו מדינה.

בשנים האחרונות אירופה מתמודדת עם שטף של מהגרים, חלקם פליטים, חלקם מהגרי עבודה, חלקם מחבלים.

הם משתמשים בדרכונים מזויפים כדי להיכנס, ואחד מהם כבר הספיק לרצוח במתקפת הטרור בפריז לפני שבוע.

חלק ממדינות אירופה הצהירו שלא יקבלו פליטים משום החשש שביניהם יש מחבלים, אבל חלק נשארו בשאננות האופיינית שלהן, בטוחות שכולם הם פליטים, כולם מחפשים מקלט מפני הזוועות שמתרחשות בארצם.

לא מן הנמנע שהמחבל הבא, או המחבלים הבאים, יגיעו מבין אותן קבוצות של "פליטים" שנכנסות מדי יום למדינות השונות באירופה, סביר להניח שאחרי מחנה אימונים בסוריה או בעיראק.

זה נשמע קיצוני ובדלני, אולי גם גזעני, ויש רבים שמזדעזעים כאשר הם שומעים שר או ראש ממשלה של מדינה כזו או אחרת מדבר כך, אבל אי אפשר להתעלם מהאיום, אסור להתעלם מהאפשרות הממשית שבעוד הרוב הם בסדר, יש מיעוט שתומך בטרור, לרצוח מאות ואלפים, אולי גם רבבות.

אחרי סדרת הפיגועים שהתרחשו בצרפת בשנה האחרונה, אירופה חייבת להתעורר, כי אין מקום בטוח.

[אם מטרת הטרור היא לזרוע פחד, הרי שהמחבלים הצליחו במטרתם יותר מכפי ששיערו: המיעוט הזה גורם לאנשים לחשוד ברוב.]