סיפורים בהמשכים.

צלצול רועש שהידהד בחדר גרם לי לזוז מצעד לצעד, עד שהחלטתי לזרוק את השעון 

המעורר לכיון הקיר בחוזקה התפללתי בתוך ליבי שהלואי שהוא יתפרק לחתיכות, אך לא

הוא המשיך לצלצל ולקפץ מצעד לצעד. פה כבר הבנתי שהשעון לא יפסיק עד שאני 

לא יקום ויכבה אותו, קמתי באדישות מרימה את השעון "שעון מטומטם למה אתה לא 

יכול להתפוצץ" אמרתי לו כאילו מחכה לתשובה.עצרתי את השעון וזרקתי אותו למיטה, 

אספתי את בגדי שהיו זרוקים ברחבי החדר ונכנסתי להתקלח.אחרי שסיימתי להתקלח

התלבשתי בבגדים שאספתי מהריצפה , מכנס טרלינג וחולצת בטן. סירקתי את שערי

לקוקו גבוה והלכתי לכיון החדר של אחי הגדול, ג'ון.פתחתי את הדלת של החדר שלו

והדבר הראשון שתקף אותי זה היה הריח המסריח שנדף ממנו , החדר שלו היה נראה

כמו חדר של ילד בן 5.קירות מלאים בתמונות של מכוניות ספורט , סיפרייה של מדליות

וגבעיים של ניצחונות שהוא ניצח במשחקי מרוצים.התקדמתי לכיון המיטה שלו ושמתי

לב שהוא לא לבד, זאת הייתה סתם זונה שהוא בטח אסף אתמול מהתחרות שלו.

"ג'ון" צעקתי וגרמתי לאחי ליפול מהמיטה, "תגידי את משוגעת איך את מעירה אותי ככה"

אמר וקם על רגליו.ג'ון העיף מבט לכיון המיטה שלו וקלט את הזונה שישנה לו במיטה, 

העיף את השמיכה בבום ואמר " יאללה קומי היה טוב וטוב שהיה להתראות" וזרק

לעברה את בגדייה המלוכלים.הזונה קמה במהירות מסתכלת עליו בהרמת גבה

ויוצאת מהחדר, גיכחתי קלות כלא מבינה איך מישהו יכול לעשות את זה בחדר כל כך

מטונף. הלכתי לכיון המקלחת שלי והוצאתי את מטהר האוויר שלי בטעם וניל והתזתי לו

קצת בחדר , אחי התעצבן והעיף לי את זה מהיד וצעק " מטורפת מה את עושה לא רק

שהפרעת לי עכשיו גם הבאת את הריח המסריח שלך " אמר ופתח את החלון הוא עשה

פרצוץ כאילו הוא שואף אוויר צח מבחוץ, זרקתי עליו כרית ואמרתי "היית מת זה ריח יותר טוב

ממה שהיה פה כשנכנסתי" הוא צחק ואמר "נו ברור הריח הגיע בגללך את נכנסת והסרחת

את החדר" התעצבנתי והעפתי לו סטירה , הוא הסתכל עליי בעיניים פתוחות וצחק " את חלשה" הוא אמר.

ותפס לי את הידיים והפיל אותי על המיטה כשהוא מעליי וממשיך לצחוק. ואז התחילה מלחמת דגדוגים,

אחריי שתיי דקות שכבר לא יכולתי לשלוט בעצמי והדמעות כבר השתלטו לי על העיניים . נכנעתי.

"דיי בבקשה זהו בסדר לא יעשה את זה יותר דיי " אמרתי חנוקה הוא הפסיק וקם מעליי , התיישבתי

וניגבתי לי את הדמעות .ראיתי שהוא לוקח את הבגדים הרגילים שכהוא הולך לתחרות או להתאמן.

"לאן אתה הולך חשבתי שנגמר השבוע התחרויות" אמרתי בכעס. אני אפעם לא אהבתי שהוא הלך

לתחרויות האלה, אבא שלנו נפטר לפני 5 שנים בגלל תאונת דרכים.הוא היה באמצע תחרות מרוצים,

וכשניצח בטעות לא הצליח להשתלט על ההגה ונכנס בתוך ביניין ומת. ומאז אחי ג'ון הלך אחריו, והתחיל

עם התחרויות וכיום הוא נחשב לאחד הנהגים הכי טובים."אני הולך להתאמן מחר יש עוד תחרות אחת

שאני חייב להצליח בזה ואני מבטיח לך ג'וליטה אני מפסיק לפחות לשבוע כמו שהבטחתי לך את זוכרת?"

אמר ונישק לי את המצח ונכנס להתקלח אחריי שהוא סיים הוא יצא כבר לבוש ומוכן לצאת התקרב עליי ושאל,

"את תבואי מחר לתחרות נכון?" אמר והסתכל עליי במבט של פאפי פייס שזה תמיד מצליח לעבוד עליי.
"כמו בכל תחרות שהיית בו וניצחת בו" אמרתי והוא התרומם ונישק לי שוב את המצח ויצא לכיון המכונית

שלו, מכונית הספורט האדומה והנוצצת שלו.
 

יום למחרת הגיע , היום שג'ון משתתף בעוד תחרות , מתחיל להמאס עליי כל התחרויות האלה.

הוא הבטיח לי שהוא יתן לנו שבוע חופש , בלי שום מכוניות ובלי שום זונות. 

התרגלתי כבר לקום ולראות זונה חדשה אצלו במיטה .התקלחתי והתלבשתי בשמלת מיני צמודה,

בצבע אדום.בידיוק כמו הצבע של הרכב שלו , הוא אוהב אדום. היום זה תחרות טיפה שונה על הרים

המסלול נראה רגיל, הוא רגיל למסלולים כאלה.התיישבתי במקום שהוא דיי קרוב למסלו ככה שיכולתי

לראות את אחי מגיע עם הרכב שלו, וכולם התחילו לצרוח , מהתרגשות , משמחה , צעקות של

"תנצח אותם תקרע אותם" וגם למיניהם צעקות של "בוז". כרגיל. ג'ון יצא מהרכב שלו הרים את ידו באוויר

וצעק "אהה" בגאווה , כולם צעקו איתו ביחד. גיחכתי וראיתי שג'ון מתקרב עליי " תודה באמת תודה שבאת

אני מבטיח לך אחרי זה אנחנו נטוס לאן שבאלך . אני יהיה רק שלך קטנה שלי " אמר ונישק לי את הלחי

והלך " אני אוהבת אותך ג'ון .. תהיה גדול כמו תמיד " צעקתי והוא חבש את הקסדה הרגילה שלו ואז

שמענו את השופט שורק את שריקת הפתיחה, השריקה שמסמלת אור ירוק , שיכולים לנסוע.

ג'ון לחץ על הגז ופשוט עף במהירות , בקושי ראו את הרכב שלו מרוב המהירות.

היו לו כמה מתמודדים מהירים וגם היו לו כמה מתמודדים איטיים , שזה פשוט גרם לי לצחוק.

אך ג'ון הצליח להתגבר על המהירים והגיע למקום הראשון אחריי שתיי סיבובים , שלושה סיבובים,

הנה הסיבוב האחרון " כל הכבוד ג'ון יאלללה תנצח אותם " קמתי מהמקום וצעקתי בכל הכוח.

כל הקהל קם על רגליו והתחיל לצעוק לשרוק ולהישתולל , שראו שג'ון עוד שניה .. עוד שניה ומגיע

למקום הראשון. פתאום נשמעה השריקה שמסמל את המנצח וזה היה ג'ון , "יש!!!" צעקתי בכוח

וחיבקתי את הבנאדם שישב לצידי מתוך ריפלקס של הרגע.איך משהו קרה .. משום מה ג'ון לא עוצר , 

למה הוא לא עוצררר...לפתא ראיתי שהכביש מגיע לסיומו .. לא , זה לא יכול לקרות. לא! צעקתי

והתחלתי לרוץ לכיון המגרש , כשניכנסתי למגרש התחלתי לרוץ לכיון הרכב שלו.שהתחיל להתגלגל

ולעלות באש "לאאא!!" צעקתי שוב פעם, התקרבתי עוד יותר לרכבו אך משהו עצר אותי סיבב אותי

ואז שמעתי בום והבנתי שזה בא מהרכב של ג'ון שהתפוצץ.התרוממתי בחזרה וראיתי אמבולנסים

ומכבי אש שמנסים לכבות את האש ולהוציא משם את ג'ון , לנסות להציל אותו. האוטו האדום והנוצץ,

נראה עכשיו אפור ומכוער. הצליחו להוציא את ג'ון מהרכב אך לא בחתיכה שלמה..כולו היה שרוף

והפה שלו היה פעור כאילו הוא היה באמצע צרחה , דמעה נשמטה מעיניי והנפלתי אחורנית.

ראיתי באותו רגע , רק שחור ...

-

מנקודת מבט של ג'ון -

עוד בוקר שהתחיל כהרגלו שאחותי נכנסת בפרעות לחדר שלי, ורואה אותי 

במיטה עם עוד זונה שאספתי מהתחרות שלי. שוב פעם הריבים הרגילים ושוב פעם

הכל אותו דבר.איך משהו היה שונה הבוקר, הבוקר יצאתי להתכונן לתחרות.

תחרות אחרונה , עד שאני לוקחת את אחותי הקטנה לטיול באירופה.

בסופו של דבר הבטחתי לה, עליתי על האוטו האדום והנוצץ שלי. איך אני אוהב

תאוטו שלי.התחלתי במסלולים שאני מכיר , המסלולים הגדולים.האוטו עובד מצויין , הכל טוב ויפה.

חזרתי הביתה והלכתי לישון , התעוררתי לבוקר של תחרות.הרגשתי התרגשות בלב ,

כל פעם שיש לי תחרות אני חושב על אבא שלי.אל זה שבגללו אני התחלתי את הקטע הזה

של התחרויות, התרגשתי כל פעם לעלות על האוטו עם המנוע המהיר.להרגיש איך אני שולט

בכוח הזה.זה לא נסיעה , זה פשוט טיסה.האוטו היה יכול להגיע למהירויות שאיאפשר

היה לתאר וזה היה כל כך מספק, ההרגשה הזאת שאתה מנצח בתחרות ושכולם

צורחים את השם שלך. זה פשוט גאווה.הגעתי לתחרות וראיתי את הקהל הרב שהיה במגרש,

הלב שלי התחיל לדפוק ולדפוק ולדפוק , זה לא היה ניתן לעצירה. ירדתי מהאוטו וצרחתי בכל

הכוח שלי וכולם צרחו איתי , ראיתי את אחותי יושבת בשורה הראשונה והלב שלי התמלאה

עוד יותר בגאווה.תמיד אהבתי שאחותי הקטנה באה לראות אותי, זה כדי להראות לה

שלא כולם מתים בתחרויות האלה..כל פעם שניצחתי, ניצחתי בישבילה.התקרבתי עלייה

ונתתי לה נשיקה בלחיי והזכרתי לה את הבטחה שלי.שאני מוכן ושאני רוצה לקיים את זה.

כשהתחרות התחילה כולם צרחו לי , אך ג'וליטה לא היא שתקה.אך שראתה שאני עוד שניה

מנצח היא התחילה לצרוח לי , ופה התחלתי להשתולל ...פה הגברתי את המהירות שלי

ופה ניצחתי.וראיתי אותה צוחקת ומשתוללת כל כך שמחתי.באתי לעצור את הרכב

כדי לרוץ ולחבק אותה, אך לא הצלחתי.הבלמים לא פעלו, או שמישהו עשה את זה בכוונה

או שמכל המהירות שרפתי את הבעלים שלי..ראיתי שהכביש הולך ונגמר , נשעתי תפילה

בליבי ולחשתי " אני מצטער , אני מצטער ג'וליטה... אני אוהב אותך" ומפה התחלתי

להתגלגל לתוך תהום ולהיתהפך, המכונית התחילה לעלות באש. הרגשתי את השרפה

בגופי , צרחתי , צרחתי בכול כוחי .. חשבתי שזה יכול להציל אותי ..אבל לא ...

-

אחרי שנה :

התעוררתי לבוקר אדיש , התעוררתי עוד לפני שהשעון המעורר שלי צלצל.בימים האחרונים,

יותר נכון בשנה האחרונה בקושי הצלחתי להירדם.לפני שבוע היה לי יום הולדת 17, כל כך

רציתי שפול יהיה שם לצידי ויחגוג איתי. אך לא , התעוררתי לבוקר של אזכרה. ולא סתם אזכרה,

אזכרה של השנה שלך.לא מעקלת שכבר עברה לו שנה.אני זוכרת את היום הארור הזה,

את התחרות הארורה הזאת.שלקחה לי אותך.אני עומדת כרגע מול הקבר שלך ,ומתבכיינת

למה לקחו לי אותך , מקרה לאוטו שלך שאיבד שליטה, עד היום לא מצאו תשובות האלה.

עד היום אני מחכה למצוא את המנייאק הזה, שגרם לי לאבד אותך.אתה זוכר שהבטחת

לי לקחת אותי לטיול באירופה ... אז איחרת , טסתי כבר לאירופה ועשיתי סיבוב עולמי.

זה היה כיף , אבל היית חסר לי.כל מקום שהייתי בו הייתי חושבת ואיי מעניין מה ג'ון

היה עושה עכשיו , הוא בטח צוחק על האישה הזאת,הוא בטח היה מתלהב מהאוטו הזה.

גיחכתי לאצמי ואז החלטתי לספר לו משהו , שהייתי בטוחה שהוא לא יאהב לשמוע את זה.

"אתה יודע ג'ון.. אתה הלכת ונישאר ריק המקום של הנהג הטוב בעולם... אך לא להרבה זמן,

דיי תפסתי לך את המקום" אמרתי והתחלתי לבכות , אפעם לא אהבתי תתחרויות האלה.

אך רציתי לעשות את זה, רציתי לעשות את זה כדי להרגיש טיפה יותר קרובה לג'ון.

כי הוא אהב את זה, אז אמרתי שאם אני יעשה משהו שהוא אהב לעשות אני ירגיש עליו

יותר קרובה מבחינה נפשית.. " עכשיו אני יודעת למה אהבת כל כך את המכוניות ואת התחרויות האלה,

זה הזכיר לך את אבא... ולי זה מזכיר אותך" הנחתי זר פרחים על קברו ונישקתי את קברו,

ויצאתי מבית הקברות.התקרבתי למכונית החדשה שלי ... המכונית האדומה והנוצצת שלי ..

נכנסתי למכונית ונסעתי לים , כשהגעתי יצאתי ונשענתי על המכונית.
ולחשתי , " זה בסדר ג'ון.... אני סולחת לך , ואני גם אוהבת אותך ... לנצח"  

קטע בהשראת מותו של השחקן הגדול ביותר , Paul Walker R.i.p :(