http://www.youtube.com/watch?v=vfy7MxZ3rl0
שכבת על המיטה. ישבתי לידך, שמענו מוזיקה ואמרת לי
'הנה שיר שאני מקדיש לך'
הקשבתי. הסתכלתי עליך.. חיבקתי אותך,והמשכתי להקשיב למילים.
חיבקת אותי בחזרה.
שתקנו.
חשבתי,שהבנת. שנתת לי הזדמנות.
כי כל אותו היום. עד שהלכת לבית שלך, נהנתי איתך.
ואז היא התקשרה.
'להגיד לה שאני אצלך?'
הסתכלנו אחד על השני..והבנו שלא.
דיברתם.
היא שוב החזירה לך הכל.
אתה לא מסוגל לשכוח אותה.
אתה פשוט לא.
ואני מבינה.
כי גם אני לא יכולה לשכוח אותו.
אבל לפחות אני מנסה.
מנסה בצורה שאתה אפילו לא יודע מי זה אותו.
האהבה שלי.
ובגללך. בגללה. שלשום בל'ג בעומר. התקשרתי אליו.
כי לא יכולתי.
אתה היית איתה,דיברתם.וחשבתי לעצמי, למה שלא אני והוא גם נדבר?
אז דיברתי איתו.
וזה שוב חזר לי.
ושוב הוא שיחק בי.
אבל לא אכפת לי.
אני רגילה.
אבל מאז שהוא שיחק בי? אף אחד אחר לא שיחק.
אני תמיד שיחקתי בכולם.
כולם.
ואתה?
אתה גם לא משחק בי.
עכשיו אתה אפילו לא עונה לי.
כי אתה חושב שככה אני אשכח אותך ולא תפגע בי.
אתה לא פוגע בי בזה שאתה לא רוצה אותי.
אתה פוגע בי בזה שאתה לא אומר לי את זה.
ופאק איט.למה הקדשת לי אז את השיר?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
