לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

New Perspective


כינוי:  Not a Chance

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015

שינויים


הרבה השתנה בחיים שלי לאחרונה, ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.


 


החלטתי לוותר על לימוד הפסיכומטרי לבינתיים, מצאתי לעצמי את הזמן הכי לא נכון בחיים להתעסק עם המבחן הדפוק הזה. זה הכניס אותי לדיכאון רציני מידיי, ויתרתי על תקשורת עם בני אדם ליותר מידיי זמן והעובדה שבחרתי לעשות את זה עוד בחפש"ש ומיד בתחילת האזרחות לא תרם לי במיוחד. בדיוק יצאתי ממסגרת נוקשה כל כך כמו הצבא וישר נכנסתי לתבנית חדשה?! המוח שלי זקוק לנשום!


התחלתי לעבוד שוב במשרד של אבא שלי. הוא עורך דין מאוד מצליח, ועכשיו המשרה שהיתה לי לפני הצבא, להיות מזכירת ערב במשרד שלו, חזרה לתוקף. כמובן שיש לי עוד המון עבודה שם כדי להחזיר את הסדר למקום (המזכירות שהיו שם בשנתיים האחרונות גרמו לכך שיהיה לי קל יותר למצוא הוראות לבניית פצצה גרעינית מאשר תיק משפטי), אבל אני מרגישה שחזרתי לעניינים. להכין אספרסו ללקוחות, לענות לטלפונים ולפטפט עם המזכירות הנוספות מאחורי עיניי הנץ של אבי. הבעיה היחידה שיש לי עם המצב הזה היא שאבא שלי הוא לא אדם סימפטי במיוחד, והעבודה בחסותו הופכת אותי לאסירת תודה, מלשון "א.ס.ר". אני מרגישה כבולה בבית כלא שהכנסתי לאת עצמי לתוכו, הגעתי למצב של ריבית דריבית. אני חייבת לו הרבה מעבר למשמעויות התפקיד רק בגלל שהוא אבא שלי, ולכן הוא יכול לתת לי תנאים פחות טובים, לחייב אותי לעשות לו בייביסיטרים לביתו השניה גם אם קבעתי תכניות, להעז להתפרץ עלי יותר מלכל מזכירה זרה ובאופן כללי, לגרום לי להרגיש שאני תמיד חייבת לו. אני משתדלת שלא לתת לו להוריד אותי יותר מידיי, ומתנחמת בידיעה שזאת רק עבודה זמנית. בתור עבודה לאחרי הצבא, זה חלום רטוב. המשכורת שלי עומדת על 30 ש"ח לשעה, השעות נוחות במיוחד, מ-13:00 בצהריים עד 19:00 בערב, וכמובן שיש מכונת אספרסו לשימושי האישי! כל עובדי המשרד מאוד נעימים ומצחיקים, האווירה טובה והמיקום נוח. אני רק מפחדת שמרוב נוחות אני אשכח שזאת עבודה זמנית..


עולם הבריאות שלי גם השתפר פלאים. השלתי מעלי כבר 9 קילוגרמים מהרגע שהשתחררתי, ואני אפילו לא סובלת או מרעיבה את עצמי. לפני יומיים, לשם ההדגמה, אכלתי 200 גרם סטייק אנטריקוט ושבעתי ממנו כהוגן, ואז עוד לקחתי מעט ביסים מהקינוח במסעדה. עשיתי לעצמי חוק לאכול רק מאכלים טעימים וסבל ממזון בריאותי מוגזם זה לא בא בחשבון. אני עושה ספורט ומשתדלת לא להגזים בשום תחום. בלי לספור קלוריות, בלי לאכול רק חסה או תפוחים ולגוון כמה שרק אפשר. זה מוכיח את עצמו, אם כל שבוע אני מצליחה לרדת בין קילו לקילו וחצי. חזרתי למידה שהיתה לי במהלך הצבא, מכנסיים חזרו לעלות עלי וההרגשה הכללית היא של הרבה יותר מרץ ויעילות מבעבר. לסלק את השומנים העודפים הפך להנאה שלא ניתנת לתיאור בכלל! מידת החזייה שלי גם קטנה קצת וזה נותן לי הקלה עצומה. סוף סוף אני מתהלכת בחופשיות עם עצמי כמו פעם, ורק מקווה שאצליח לרדת עוד מעט ולהתחיל לשמור בקנאות על המשקל, בלי לוותר על ההנאה מהאוכל.


את ההכי טוב שמרתי לסוף. לפני שבוע וחצי הכרתי בחור מהמם ומהר מאוד נכנסנו למערכת יחסים. גם הוא, כהרגלי בבחירת בנים, אוקראיני, אבל לעומת הבחירות הקודמות שלי הוא הדבר הכי טהור וטוב לב שיצא לי להכיר כבר תקופה מאוד ארוכה. הוא לא מעשן, לא שותה, עם ראש על הכתפיים ועבודה מסודרת. יש בו ערכים ואידאולוגיה, הוא לא נותן לעולם לדרוך עליו והמוסר שלו הוא בין הגבוהים שנתקלתי בהם בחיי. הוא יפיפה, מסור ואכפתי, ממש כמו בסיפורי האגדות. הוא התגורר בדירה שכורה עם טיפוס משוגע ומקסים גם הוא, והם גילו לי את נפלאות הסיגריה האלקטרונית, ה-J-METAL, והנדיבות ששכחתי כבר שקיימת. הוא משעשע אותי מאוד עם הקיטשיות המוגזמת שלו, התמימות וחוסר הביטחון. הוא הג'נטלמן המושלם, תמיד מסיע אותי ישירות מהבית ומחזיר אותי אליו, לא מצפה ממני להתמסר במיטה על השנייה הראשונה ואפילו נענה בחיוב לבקשה שלי שיבדק. הוא לא נותן לי לשלם על החלק שלי במסעדות ובתי קולנוע, (גם אם אני מתעקשת), והכי חשוב - הוא מטורף כמעט כמוני! אני מפחדת קצת מהאינטנסיביות של הקשר שלנו, ומכך שהוא מראה סימנים של הערצה כלפי, עוד לפני שאני הספקתי לבנות אליו רגשות, אבל אני מניחה שזה עוד יבוא לאט לאט. נכביתי כל כך מהקשרים הקודמים שחוויתי, שאני כנראה עוד חסומה רגשית וזקוקה לזמן לעכל שיש אדם שהוא שם בשבילי בלי תנאים. הוא סיפר לי שיהיה קשה להתחבב על אמא שלו, שהיא חושבת ששום אישה לא תהיה מספיק טובה לבן שלה, וזה ממש הוריד לי את הביטחון. בדרך כלל הורים מתים עלי, אבל המוגבלות שיש לי עם השפה הרוסית מלחיצה אותי. מה אם אני לא מספיק רוסיה בשבילו? אם לא אמצא איתה שפה משותפת לא יהיה לי את היתרון הכי גדול שלי בתקשורת בין אישית. אני משתדלת שלא לחשוב על זה ובכלל, אנחנו מכירים בסך הכל שבוע, ואני כבר רצה להיכרויות בראשי XD בשורה התחתונה הוא הגבר המושלם ואני מפחדת שיהיה משהו שיהרוס את זה.


עברתי הרבה תהפוכות בחיים בחודש האחרון, בדיוק חודש מהשחרור וכבר מצאתי זוגיות מדהימה, עבודה, ירדתי במשקל ומצאתי דירה להתנחל בה. אני לא יכולה לחשוב על תרחיש חיובי יותר, ושרק ישאר כך.

נכתב על ידי Not a Chance , 19/1/2015 09:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רושם שלילי


אתמול בערב הייתי בדייט, ואני עדיין מאוד אמביוולנטית בנוגע לאותו הבחור.


פיזית, הוא נראה טוב. הוא מושך אותי עם הגובה שלו, הגוף המוצק והשרירי, העור הבהיר, השיער הכהה, השפה הרהוטה, קול הבס הגברי והריח הנעים.


הבעיה הייתה אחרי שעה-שעתיים כשהיינו שקועים בשיחה. אולי זה בגלל הלחץ של פגישה ראשונה או מניין תירוצים אחרים, אבל הוא התחיל לבקר אותי בבוטות בכל תחום. בנושאי פוליטיקה הדעות שלנו שונות. הוא מאמין בסחר חופשי סגנון "החזק שורד" ואני עם הרבה יותר חמלה למעמד הנמוך. הוא קפיטליסט ואני עדיין שוגה בחלומות על חיים אלטרנטיביים-אקולוגיים כדוגמת פרויקט ונוס. הוא ביטל את הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט ואמר ש"מי שחשב עליו טיפש" (מילים שלו), ושהדרך היחידה הנכונה לעולם שלנו היא הקפיטליזם. הוא התגאה לספר לי שבכל הוויכוחים שהוא לקח בהם חלק הוא ניצח, ומכאן הביטחון העצמי שלו רק גדל עד מצב שהוא בטוח בצדקתו בכל תחום. אני לא אוהבת להתנצח ולריב על כמעט שום תחום, ומהר מאוד ירדתי מהנושא הפוליטי. 


בנושאים אחרים הוא היה עדיין מאוד בוטה, בדיבור שלו על מיניות וסקס, בהכללה שלו שאני "פריקית" בגלל ההעדפה המוזיקלית שלי והאהבה שלי לפירסינג וקעקועים ובכלל, שפעם הוא היה בז לכל מי ש"פריק". הוא סיפר שהוא לא אוהב להיות בחברת אינטלקטואלים, והפרשנות שלי היא שזאת הדרך שלו לנסות להתבלט בחברה של אנשים שהם פחות משכילים ממנו וכך הוא יוכל להתבלט. אני לא אוהבת את הגישה שלו, את הראיה הצרה והראש בקיר שהוא הציג בפניי בפגישה שלנו, אבל מנגד הוא היה חכם ומעניין, התחשב בניואנסים החברתיים של לאסוף אותי מהבית ברכב, לשלם עלי ובסופו של דבר הוא כיבד אותי כאישה, דבר שהחברה הסלאבית שהסתובבתי בה עד היום התרשלה בו.


אני מאוד רוצה לפסול אותו על איך שהוא התנהג בפגישה, אבל מפחדת לקבל החלטות פזיזות על סמך ערב אחד.


 


אני עוד צריכה לחשוב על זה.

נכתב על ידי Not a Chance , 9/1/2015 13:57  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש לי וידוי


אני אוהבת להיות נמוכה גם אם אני מתלוננת בפני כולם שלא.

נכתב על ידי Not a Chance , 6/1/2015 16:59  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNot a Chance אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Not a Chance ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)