|
 נגמר תבוא מחר. |
| 12/2008
מרותקת היא יושבת לידי ומדליקה את הטלוויזיה ומתחברת אליה לחלוטין, מהופנטת מהדרמה שעל המסך וכשהיא נאנחת מדי פעם אני יודע שזוג חביב עליה במיוחד באחת הסדרות שהיא עוקבת אחריהן נפרד שוב. או אז אני יכול לנחש כבר שהם יחזרו בסוף הפרק או לפחות ימצאו בני זוג אחרים להיפרד מהם בפרקים אחרים. כשהיא תסיים לראות פרק מספק במיוחד מבחינה דרמטית היא תניח את הטישיו שהיא מחתה דמעותיה איתו ותאמר את המשפט הקבוע שלה על כמה יפה זה היה..
הכי אני אוהב זה שאני יודע שאף אחד אחר לא מכיר את הצד הזה שבה, זה שמכור לטראשיות של סדרות דרמה-רומנטית ומסוגל להיבלע בעלילה כאילו אין שום דבר ואף אחד אחר מסביבה. באמת שאי אפשר לראות עליה מבחוץ, כשהיא הולכת למשרד בלבוש מחויט לשחק אשת עסקים נחמדה אבל לא פראיירית. והחלק הנאיבי הזה שלה הוא רק שלי..
וואו, אני קולט פתאום כמה זמן לא כתבתי כלום, יכול להיות שיש לי חיים, אני אבדוק ואודיע לכם.
| |
|