| |
נגמר תבוא מחר. |
| 3/2008
קוסם בקאמבק
אני חייב להודות שזה תפס אותי לגמרי במפתיע, עם התחתונים למטה אפשר אפילו לומר.
"בכל דקה הערבים עלולים להתנפל בסערה, לשטוף את הגבעות ולזרוק אותנו לים" כך אומרים לי כל יום, "הבורסה עומדת ליפול", "מדינת ישראל בסכנה, והעולם בכלל". ואני? אני עסוק בלשחק בגוגואים בכלל.
אז במפתיע זה נחת, יום אחד עסקתי לי בשקט בענייני ולא הפרעתי לאף אחד אחר וביום שאחריו התייצבתי במשרד כלשהו חדור תחושת משימה ורצון לראות את המשכורת הראשונה בבנק והקשבתי למישהו עורך לי סיור בחברת הייטק שאת שמה אף אחד לא מכיר, ומציג בגאווה את השולחן החדש שלי, הלפטופ החדש שלי ואת האזיקים החדשים שקושרים אותי אל השולחן ונפתחים בעזרת מנגנון אלקטרוני משוכלל בכל יום בעשר בלילה כדי לאפשר לי ללכת לישון שנת ישרים בבית.
עכשיו אני מתקשה לעכל את המספר העצום של שעות מחשב שנחתו עליי במפתיע, מנסה להיזכר בכל הטריקים שהכרתי פעם לאיך לגרום לפרויקטים שלך להיראות כאילו הם מתקדמים כשאתה בעצם משחק במשחקי פלאש מפגרים מהאינטרנט במקום לקדם את הפרויקטים שלך, ומנסה למצוא את השעה הקסומה ההיא בה אחרי שבזבזת זמן כל היום הכל מקליק למקום ואתה עושה עבודה של יומיים בארבעים דקות ומספיק קפה וסיגריה באמצע.
נקודות אור:
המשכורת.
מכונת קפה עשרים מטר משולחני.
המשכורת.
שעת הגעה בלתי מוגדרת בבוקר ומוגדרת היטב בערב.
המשכורת.
הייתי פה פעם כבר, לא? תזכירו לי איך זה נגמר?
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
קוסם לשעבר