|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
סופה של תקופה
אני מרגיש את זה, ומתחיל לחפש מקום חדש.
עוד מעט יהיה הזמן ללכת, וזה עצוב ושמח בבת אחת.
| |
הכל בגללי.
כשחניתי ליד בית הספר שלמדתי בו פעם הרהרתי לעצמי שהאיזור הולך ונשחיר, ועוד מעט יהיה ממש מוזר לבקר שם, כמה ילדים חרדיים קטנים ופעיל ימין קיצוני הסתכלו בי בעניין כשהעליתי את המפלצת על המדרכה בזהירות, למעלה על הגדר עמד שוטר אחד שנראה משועמם לגמרי אבל נשאר ער למען ביטחון הציבור ווידא שאני לא מנסה לדרוס את הדוסונים.
לקח להם כמה דקות להתאושש, לילדים, בזמן שהורדתי קסדה והתחלתי לקשור את האופנוע, ואז התקרב אליי הראשון וניסה להגיש לי פתק: "תצביע טוב יהיה טוב". הסתכלתי עליו לרגע במבט הזה ששמור בדרך כלל למרצים שמנסים לשאול את הכיתה מי קרא את המאמר להיום, אתם יודעים, מבט ריק לחלוטין, כזה שלא מסגיר שום דבר ועם זאת לא מנסה להתחמק אלא להיפך, מסתכל לו ישר בעיניים ושותק.
תהיתי לעצמי בזמן שהסתכלתי בו, ואם לא אבחר טוב, לא יהיה טוב? רגע, ואם אני אבחר לא טוב ואתה תבחר טוב, אז מה, יהיה רע? אבל בחרת טוב! רגע, מה אז יהיה טוב? הקול שלך שווה יותר משלי? אה יא חתיכת מניאק קטן ושחור!
"ברוך מרזל לכנסת" ניסה אחד אחר מאחוריו, זה כבר עצבן אותי, שקלתי להכניס לו קסדה לראש אבל אז נזכרתי שקודם כל עומד מעליי שוטר ומסתכל עליי, ושהקסדה הזו חדשה לגמרי וכמה תכאב לי השריטה הראשונה עליה.
בפנים היה כבר שקט ונרגעתי קצת, מספיק כדי לקלוט בעודי עולה המדרגות שתלויות שם תמונות מחזור אבל משהו לא בסדר, עוד קומה והבנתי פתאום "מחזור א' - בנים, מחזור א' בנות". רגע, אצלנו לא היתה שום הפרדה!
אפילו את היסודי שלי הם לקחו, לקחו והפכו אותו לאינקובטור לדוסונים, ואת תמונות המחזור שלנו זרקו לפח, אתם לא למדתם פה, פה יש רק ילדים קטנים ודתיים, וילדות קטנות ודתיות, אבל לא ביחד.
ואז בתור לקלפי אמר איזה בחור שעמוד לפני שהוא למד שם לפני שש שנים, ואז זה היכה בי, פאקינג עשרים שנה פלוס מינוס, עשרים ומשהו שנה מאז שהגעתי לשם בפעם הראשונה, קטן ומפוחד ועם תיק בית ספר כתום זוהר וקלמר מלא בעפרונות צבעוניים.
הייתי צריך לדעת שכל הבחירות האלה כבר יעמדו בסימן הזה, אתם מבינים, זה שהגמלאים באו ולקחו את כל הקופה זה רק בגללי, לא שהצבעתי להם או משהו, אבל כל הנוסטלגיה הזו, היא בטח עשתה לכולם משהו.
| |
כבר לא יושב על הגדר
בסוף מצאנו את עצמנו משני צידי המתרס, והיה רגע של שתיקה כואבת כשהבהרת לי באיזה צד בחרת להיות בסכסוך הזה שמתהווה פה ומאיים להפוך למלחמת עולם שלישית, ושבמקרה הוא לא הצד שאני בחרתי, ואמרת שאת מצטערת, וניתקת.
אני לא יודע אפילו למה הייתי בטוח שזה יהיה אחרת, אולי כי אני בטוח בבחירה שלי, ולא מבין איך אפשר אחרת. אנחנו הטובים והם הרעים, ואיך לא ראית את זה בכלל?
זה לא עקרוני את יודעת, מעולם לא תפסנו חלק משמעותי בחיים האחד של השניה ולהיפך, ואולי לא היתה לי סיבה לצפות בכלל, אבל לרגע אחד קיויתי שתתגלי כבת ברית, ואת אכזבת.
אני, שמשתדל בדרך כלל להפריד ולנתק את עצמי ממלחמות ופוליטיקות פנימיות, מצאתי את עצמי עמוק בלב המשחק, וזה יכול להיגמר רע. זה מסוג המשחקים האלה שאומרים עליהם שמישהו עוד יבכה פה בסוף, והפעם זה נכון.
| |
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
קוסם לשעבר