|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אה! איזה גועל נפש!
"אה! איזה גועל נפש!", זה מה שחשבתי לעצמי כשאחרי שלוש שעות של גלישה בפורום האופנוענים האהוב עליי החלטתי להרחיב אופקים ולחפש משהו ברחבי האינטרנט במקום הפורום, והדף הראשון שנחתתי עליו היה של פורום מכוניות..
כמה עלוב וצר נפש אתה צריך להיות כדי לשבת שעות ולדבר על המכונית שלך!
נו באמת, הם לא מבינים שמכונית זה לא אופנוע? איזו תת-רמה...
| |
כל יום לומדים משהו חדש
ולפעמים פשוט נזכרים במשהו ישן וטוב, וזה גם כיף.
אם אופנועים לא מעניינים אותכם, זה הזמן להפסיק לקרוא אגב, לכו לבלוג ההוא שם משמאל, שמעתי שיש שם תמונות של בחורות ערומות.
לפני כמה ימים, כשהתחבטתי בשאלה המוכרת של איך להוציא את כרטיס התלמיד מהארנק שנמצא בכיס הפנימי של המעיל תוך כדי רכיבה לכיוון שער הכניסה לאוניברסיטה, נזכרתי בטכניקה הזו שלמדתי פעם - clutchless shifting, עזבתי את היד מהקלאץ', והמשכתי לרכב עם יד אחת כשהיד השניה מחטטת בארנק בתוך הכיס. מה שלא בעייתי באופן כללי אלא אם אתה צריך להאט, מה שאומר שצריך להוריד ארבעה-חמישה הילוכים עד לעצירה מוחלטת ליד השומר.
לכל בעלי הרכבים - נסיון ליישם את הטכניקה הזו באוטו תעלה לכם בהבעת מחאה חריפה ביותר מצד תיבת ההילוכים שלכם, התעקשות עקבית תעלה לכם בסופו של דבר אם תתמידו מספיק בתיבת הילוכים. באסה, לא?
באופנוע לעומת זאת זה עובד מצוין היות וההילוכים משולבים תמידית, וכך נוכל להאט בכניסה לאוניברסיטה ולחטט בארנק בלי להזדקק ליד שמאל לקלאץ' עד לעצירה מוחלטת. כל זה בתנאי ששולטים בחומר הנלמד. בעדינות ועם תזמון נכון אפשר להעביר הילוכים יופי, אחרת אפשר לדפוק את ההילוכים יופי.
בשביל כל הקוראים שלא טרחו ובדקו בינתיים בגוגל מה זה בדיוק אבל כן אכפת להם מספיק כדי להמשיך עד כאן, ככה זה עובד:
(תרגמתי בשבילכם מאנגלית, שלא יגידו שאני לא משקיע)
1. עוזבים את הגז ונותנים לאופנוע להאט.
2. עם פתיחה קטנה של הגז לחיצה עדינה על רגלית ההילוכים, לא לרמוס באלימות. ולהרגיש איך ההילוך יוצא מהמקום.
3. פותחים וסוגרים את הגז בזריזות, בזריזות אומר לא נותנים לאופנוע לצרוח, לא להחזיק גז פתוח, אז מרגישים איך ההילוך החדש נכנס למקום. ואז אפשר לחזור לגז בצורה עדינה, אנחנו מנסים להאט אחרי הכל, אחרת השומר בשער עלול לירות בנו.
אגב, בזמן המשחק עם הגז אפשר ללטף את הקלאץ' (אפשר בלי כאמור, אבל הליטוף הזה עוזר שהכל יהיה חלק יותר)
נכון שזה מה שהיה חסר לכם בחיים?
| |
 גרררררר
אחרי חצי שעה בערך, כשחניתי ליד העבודה, כבר הרגשתי מספיק עצבני כדי לירות באדם הראשון שידבר איתי, במזל נכנסתי למשרד ואף אחד לא היה באופק...
פלאשבק אחורה - הכל התחיל מהטלפון של הבוקר, זה שאומר לי שאני חייב לבוא לסדר משהו במשרד, כשאני כמעט בדרך לשיעור הראשון. אז וויתרתי על הראשון, התלבשתי חם ויצאתי החוצה. אין גשם. בהתלהבותי הרבה שאין גשם ואני אצליח לנסוע את העשר דקות הקרובות למשרד יבש, אני מנסה להתיר מהר את השרשראות של המפלצת ולצאת לדרך, ואז מגלה שהידיים שלי מלאות באיכסה מהשרשרת, ושאין לי איפה לשים את המנעולדיסק, מעביר את המנעול אחורה, מנגב את הידיים על המכנסיים (נו טוב, נעשה עוד כביסה השבוע) בתקווה שזה לא יציק יותר מדי לכפפות (אי אפשר לשים כפפות רכיבה על ידיים רטובות, ותאמינו לי, ניסיתי. יוצא לדרך, אחרי 50 מטר מתחיל גשם. חזק. עוצר בצד, מוציא מכנסיים של חליפת סערה, מסתבך איתם חמש דקות, אני כבר עצבני מזה, מצליח לשים אותם, מתחיל לרכב, נזכר שהתיק יירטב ואסור שהתיק יירטב, אני עוצר שוב, אבל אין מקום לתיק מאחורה, ואז שם לב שהמנעולדיסק לא איתי, מקלל. בקול רם. מבטים מאנשים ברחוב. חוזר אחורה לקחת את המנעול, המנעול של הארגז תקוע, חרא של מנעול והוא מחליד מבפנים, רב איתו. שוב רב איתו, לא מצליח לשים כפפות כי הידיים כבר רטובות לגמרי. אחרי חמש דקות אני מצליח איכשהו, מתחיל לרכב שוב, גשם! נזכר בתיק, עוצר שוב, מנסה לקשור את הקסדה השניה למקום יותר נורמלי, התופסנים מסתבכים, מקלל שוב ומתיר אותם, מוצא מקום לתיק, לקסדה, ועולה בעצבים על המפלצת. המראות לא מסכימות להישאר מכוונות לכיוון הנכון, רב איתן, אדים על המשקף, פותח את המשקף, מקבל גשם בפרצוף, סוגר את המשקף, כמעט מפספס את הפניה לכיוון המשרד כי לא ראיתי אותה, עוד גשם, מנסה לנגב את האדים מבפנים תוך כדי נסיעה, צפירות, כמעט נכנסתי באיזה אוטו. מגיע למשרד. עצבים. מי אמר "אני שונא לרכב בגשם" ולא קיבל?
אחרי שעה יצאתי משם שוב לכיוון השיעור השני, ואף ענן לא היה בסביבה, אני חושב שזו היתה קנוניה...
נרניה זה חרא סרט, בזבוז זמן מוחלט, האחים גרים לעומת זאת שעשעו אותי עד מאד.
| |
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
קוסם לשעבר