הבלוג של מיקו

היום הלכתי לבקר באשקלון.

קיצר הסתבר שגם יופי ושרוליק צריכים לנסוע לסביבה אז התחלקנו בכרכרה. ראיתי עגלון יושב גלמוד והשלג כבר הדביק לו את הריסים. ביקשתי שיסיע אותנו לאשקלון אבל יופי קשקש משהו על משטרה ושהוא זרק מישהו מהגשר. לא משנה.

קיצר יופי יודע להתמקח טוב אז הוא סגר איתו על 100 במקום 20 שזה המחיר ההוגן. תמיד טוב להכיר אנשים שיודעים להתמקח טוב. קיצר היו רק 2 מקומות ישיבה אז דפקנו את שרוליק והשארנו אותו לעמוד, והוא הציק לעגלון כל הנסיעה. היה נדמה כאילו לעגלון יש משהו לומר, כאילו משהו מעיק עליו אבל לא היה לנו כוח לשמוע אז העמדנו פני שיכורים.

בנסיעה לא הפסקתי לחשוב על החברים ומה אני אעשה איתם שאני אפגוש אותם. חשבתי אולי נלך לפיצוציה של מועלם כמו פעם...

אולי נצחק על האביונים בבית התמחוי.. אחרי זה היה לי רעיון טוב עוד יותר אבל שכחתי אותו.

בירידה מהכרכרה יופי שאל אותי אם גם אני שמעתי משהו על כך שהבן של העגלון קרה לו משהו אבל לא הבנתי על מה יופי מדבר...

לא משנה העיקר שהסוסה הייתה חמודה. יופי נתן לי כאפה והוא ושרוליק נעלמו באופק. מסתבר שהנהג כנראה היה עצוב אז הוא הוריד אותנו באמצע לבנון ולא באשקלון אז לקחתי טרמפ הביתה עם איזה ערבי אחד. הערבי סיפר לי על הסימפוניה הלא גמורה של גרבצקי אבל לא היה לי כוח לשמוע אז העמדתי פני טווס שטעה בדרכו.

ירדתי בחזרה בכרכור ואני רק רוצה לציין שהיה נחמד מאוד באשקלון ואני מבטיח לחזור לבקר שם שוב.

יאללה ביייייייייייייייייייי