איפה הייתי כל הזמן הזה

מדלגת בין תקרה לתקרה 

תחת אשליה של שייכות

בין דיכאון להכחשה לחרדה

שמכרסמת כל פעם פיסה מהשפיות שנותרה לי

איפה הייתי לפני שהגעתי לפה 

ומה יקרה כשאצטרך לחזור

לעולם שעבר אידיאליזציה קיצונית 

האם תישאר לי מספיק שפיות כשאחזור לשם

ואבין שלא היה ולא יהיה לי מקום ?

המערכת מניחה עוד לבנה על החומה שנבנית עלי

ותמחה כל זכר לפוטנציאל לאושר שהיה טמון בי

התגלמות מחלת הרוע 

טפילה בדמות אישה 

בעלות הקשר שלנו 

אוהב אותך לנצח בלי די ובלי תנאי

לא אמחול לך

על שהסתת מבט מההפקרות

שהשתלטה על חיי

אבא

אנצור ואתאבל עלייך עד סוף ימיי

היא תמיד תבין את החבוי

ולא את המשתמע 

הלב נשבר לה

על האנושות כולה

ועליו בפרט