אז נשים אוהבות ליטופים, ונשים אוהבות להרגיש את החיבור, ונשים אוהבות את האוירה הסקסית. ב-ס-ד-ר. אבל עם כל הכבוד לכל אלה (וכמה כבוד 
), גם לנשים יש בגוף כפתורי-עונג אוטומטיים, בדיוק כמו לגבר. טוב, בסדר, אז אולי לא בדיוק, ונשים מאוד שונות אחת מהשניה בכמה שהעניין הזה פשוט אצלן, ולמרות זאת נשים לגמרי יכולות פשוט לחוות הנאה מינית עם הגוף, ממגע ולחץ במקומות מסויימים. הבעיה היא שאצל חלק מהנשים העניין באמת מסובך, וצריך לחפש וללמוד כדי לגלות איך עושים את זה.
הסיבה שהעניין מסובך היא שה"כפתור" הזה הוא הדגדגן, והדגדגן נמצא ברובו בתוך הגוף, ורק חלק קטן ממנו נחשף החוצה, ואצל נשים שונות חלקים שונים ממנו קרובים במידה שונה למקומות שאנחנו יכולים להגיע אליהם. בערך כמו שאצל אנשים שונים המרחק בין העיניים או בין הפה לאף קצת שונים, ככה גם חלקים של הדגדגן לפני השטח. ולמרות זאת, כדי למצוא, צריך לדעת מה לחפש:
את החלק החיצוני של הדגדגן אני מניחה שרובם המוחלט של קוראיי מכירים - בשפת העם הוא נקרא פשוט "דגדגן". הוא רגיש מאוד וגם קטן מאוד. יש לו כיפה, כיסוי כזה, שגם מחובר לשפתיים הפנימיות. רוב הזמן הוא מתחבא לו מתחת לכיסוי הזה, ובזמן ריגוש מיני הוא מתנפח ויוצא החוצה. יש בחורות שגירוי של דגדגן חשוף הוא יותר מדי אינטנסיבי בשבילן, כי כאמור, הוא מאוד רגיש. גם לבחורות שבסדר עם זה עדיף בכל זאת לזכור שזה איבר רגיש ולהיות עדינים איתו (חומר סיכה למשל, קנוי או כזה שהבאת עם האצבע מתוך הנרתיק, זה רעיון מצוין). מצד שני, אפשר פשוט להפעיל לחץ על הדגדגן מעל הכיסוי, ואז לא צריך להיות עדינים כל כך. את זה אפילו אפשר לעשות עם הירך, ועדיין בבגדים... כדי למצוא את האיזור הכללי של הדגדגן דרך הבגדים, חפשו מלמעלה, קצת אחרי שהעצם נגמרת..
מתחת לדגדגן, בתוך השפתיים הפנימיות, נמצא פתח השופכה. זה לא חלק מהדגדגן, וזה לא עושה זיקוקים. משם, רבותיי, בחורה משתינה. משם גם נכנסים זיהומים לדרכי השתן, ולנשים זה קורה די בקלות, ובכלל זה לא כל כך נעים כשלוחצים שם. שם לא משחקים, נא לדלג. כדי ללמוד לדלג, אפשר למדוד בעדינות עם האצבע מה המרחק מהדגדגן לנרתיק ולהתרגל להחליק על מה שבאמצע בלי ללחוץ.
וכשאני אומרת מה שבאמצע אני כמובן מתכוונת רק מה שבין השפתיים הפנימיות. על השפתיים החיצוניות מותר ורצוי ללחוץ לכל אורכן, כי בתוכן מסתתרות מעין "רגליים" של הדגדגן, וגם הן רגישות, וגם הן מתנפחות ונעשות רגישות יותר בזמן ריגוש מיני. בגלל שיש שם גם ריפוד רציני, שם אפשר להיות הרבה פחות עדינים. שם גם נמצאים השרירים שמכווצים את הנרתיק, ולכן לכווץ את השרירים האלה מגרה את הרגליים של הדגדגן ובאופן כללי די נחמד. זה נחמד גם תוך כדי גירוי אחר, וגם ככה סתם (השמועות על בחורות שגומרות מתרגילי ספורט? זה), וגם אם יש משהו בתוך הנרתיק, ואם המשהו הזה זה זין שגם מחובר לבחור אז גם הבחור מאוד יהנה.
למטה, אם מכניסים אצבע בין השפתיים הפנימיות ומחליקים עד הסוף בלחץ קל של כרית האצבע (לא של כל האצבע, כי כאמור יש שופכה באמצע), מגלים שאין יותר ישר - רק פנימה. ברוכים הבאים לנרתיק. גם מתוך הנרתיק אפשר להגיע לחלק מהדגדגן שגם עליו בטח שמעתם, שנקרא נקודת הג'י. היא נמצאת בדופן העליונה של הנרתיק, קצת פנימה. הדרך למצוא אותה באצבע זה בתנועה של "בוא". הדרך למצוא אותה עם זין, אמיתי או פלסטיקי/סיליקוני, היא לכוון להתחכך בדופן העליונה של הנרתיק עם הראש בכל תנועה. שימו לב שנקודת הג'י נמצאת ליד צינור השופכה וגירוי חזק מדי שלה נוטה לעשות חשק להשתין. גם נקודת הג'י מתנפחת בזמן ריגוש מיני, ולכן סביר מאוד שאם אין לכן חשק, לא יהיה לה אפקט בכלל, כי בכלל לא תצליחו להגיע אליה. כמה גירוי שלה אפקטיבי לבחורה מסוימת תלוי במרחק שלה מדופן הנרתיק - יכול להיות כלום ויכול להיות הרבה יותר מדי.
אם עקבתם עד כה, אולי שמתם לב לעוד יתרון של הנרתיק - את הכניסה אליו מקיפות השפתיים החיצוניות, שבהן, כאמור, הרגליים של הדגדגן. כאן, לדעתי, טמון האפקט המוצלח של זין גדול - הרבה חיכוך עם הרגליים בזמן החדירה. באופן כללי, פתח הנרתיק הוא איזור רגיש מאוד, ומקום טוב לשחק בו. 
בעומק הנרתיק, לעומת זאת, אין שום דבר מעניין. להיפך, זה דווקא איזור פחות רגיש מאיברי הגוף החיצוניים, שמרגיש רק לחץ, ולא דברים עדינים (כמו אצבעות, נניח, או קונדום מחוספס. דלגו, באמת). מה שכן יש שם זה את צוואר הרחם, שלא אוהב כשדופקים עליו, אז נא להיזהר. לא חייבים להגיע עד הסוף, ואם מישהו נורא רוצה, אפשר להתחיל בעדינות ולתת לנרתיק להימתח קודם. צוואר הרחם גם נמצא בדופן העליונה, אבל ממש בעומק, והוא ממש קשיח, אז לא להתבלבל עם נקודת הג'י, הוא לא עושה שום דבר מעניין.
אני לא מבינה יותר מדי באנאלי, אבל אזכיר שגם משם אפשר להגיע לנקודת הג'י, באותה דרך, אז מי שנהנית מגירוי נקודת הג'י אבל זה יוצא לה יותר מדי אינטנסיבי יכולה לשקול לבדוק את העניין.
כאן בערך סיימנו. את כל אלה (חוץ מהשופכה. שם לא, זוכרים?) כדאי לבדוק. עם הכל צריך להיות עדינים ולא לשפשף בלי חומר סיכה - לשים חומר סיכה קנוי, לפזר מפתח הנרתיק, או פשוט ללחוץ בנקודה אחת ולזוז בסיבובים בלי לשפשף את העור. למזלנו, בשביל המתקשים, חצי מהאוכלוסיה נולדו עם איבר מותאם במיוחד, שלא עושה נזק, ואם לזוג יש מזל, הוא גם מביא תועלת, ובשביל המתקשות תמיד אפשר לצאת לקניות.
את מה שנכתב כאן יש לקחת בעירבון מוגבל, כי לי יש נסיון רק עם בחורה אחת, שהיא אני, ובחורות שונות אחת מהשניה. בהחלט לכולן יש דגדגן על כל חלקיו, אבל אני מתארת לעצמי שכמה מתיאורי ה"איפה דברים נמצאים" עלולים לא להיות נכונים לכולן, ולכן אתן מוזמנות לתת תיקונים ווריאציות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
