אז בפוסט הקודם שאלתי הרבה שאלות ולא עניתי כמעט על אף אחת מהן, אבל בלב ידעתי מה התשובות שלי - לא, זה לא אוטומטית סקסי לדבר על סקס, בטח שלא. לקטר על סקס גרוע נגיד זה לא סקסי בכלל. וברור לי לחלוטין שלא צריך להתעלם מהאספקטים הלא סקסיים של סקס, ואפשר וכדאי לדבר על סקס בצורה לא סקסית. לא מאוד מזיז לי מה הולם ומה לא, ואני מדברת על סקס גם עם גברים ולסביות, אבל לא תמיד בצורה סקסית - אני לא חושבת שהשיחה על הצדדים הלא נעימים שמורה ל"שיחת בנות".
כאמור, עם פרטרנרים אני מדברת על סקס תמיד, במיטה ומחוצה לה, גם כדי שנדע כל אחד מה השני מרגיש ורוצה, גם כדי להסתדר עם עניינים טכניים, וגם לפעמים כי זה סקסי. ההרגל לדבר על סקס מסיבות פרקטיות מקל עלי לא להתבייש גם כשאני רוצה לדבר על סקס כי זה מחרמן. אני לא מאמינה בזה שדברים צריכים פשוט "לבוא לבד", כי לפעמים הם לא באים וזה עוד לא אומר שזה קשר מיני לא טוב. מבחינת מגע, מי שטוב נוטה להיות טוב מההתחלה, אבל מבחינת האספקטים הפסיכולוגיים, הגישה, הבושה וההעזה, בתולים הם לא משהו, וכדי לצאת מזה צריך לדבר על זה. כמובן שאני מעריכה מישהו שאני לא חייבת לדבר איתו בנקודות מסוימות, זה נהדר, אבל זאת לא האפשרות היחידה לסקס טוב. ובכל מקרה, צריך להבין שגם כשדברים כן "פשוט קורים", יש תקשורת - היא פשוט לא מילולית. סקס אף פעם לא יהיה טוב בלי תקשורת מסוג כלשהו. ויש גם אנשים שפשוט לא טובים בתקשורת לא מילולית, ואני לא חושבת שזאת גזירה לסקס גרוע לכל החיים.
אבל היה דבר אחד שלא שאלתי, וזה אם צריך הסכמה כדי לדבר על סקס. וכשאני חושבת על זה, זה ברור שכן, בדיוק כמו שכדי לעשות סקס מול מישהו צריך את הסכמתו (או כמו שאני אוהבת לקרוא לחוק הזה, "בלי אורגיות בסלון"). כמו שכולנו יודעים שהערה מינית לא רצויה היא הטרדה מינית. ביום יום, אנחנו מקבלים את ההסכמה הזאת לפעמים בצורה מובלעת, או הדרגתית, שכל פעם אחד מבני השיח מעז יותר. כשזה מגיע ללדבר על סקס באינטרנט, האם אני ברורה מספיק? האם ברור מספיק מכותרת הבלוג, כותרות הפוסטים, התיאור, שכאן מדברים על סקס? לפעמים לפרטי פרטים? כשאני שולחת לינק לבלוג לחברים שאני לא מדברת איתם על סקס, אני דואגת להזהיר שהבלוג זה אחרת, ושזה לא בצורה עמומה כזאת אלא בסך הכל די דוגרי. זה חשוב, אני חושבת שלא כל חבריי מעוניינים לדעת עלי את כל הדברים האלה.
הצורך בהסכמה נובע מזה שהתשובה ל"האם לדבר על סקס זה סקסי?" היא לא אחידה, וגם לשאלה האחות "האם לדבר על מין זה מיני?". אם זה לא מיני בכלל בשביל מישהו, כי זה רק לדבר על, אז אין בזה שום דבר מטריד. אם בשביל מישהו כל דבר שקשור במין הוא מיני מדי, והוא לא מעוניין להיות חשוף לשום דבר כזה, זה דורש הסכמה. אם בשביל מישהו כל דבר שקשור במין הוא אינטימי מאוד, זה דורש הסכמה, לא רק כדי לספר אלא גם כדי לשמוע. אנשים עלולים להרגיש לא בנוח מהאינטימיות המוגזמת שבאה מלקרוא את מה שאני כותבת. ואם בשביל מישהו לדבר על סקס זה תמיד סקסי, זה עלול להיות מטריד כי הוא לא רוצה להרגיש חרמנות בהקשר אלי ספציפית (אם זה חברים), או בקשר לבחורה זרה באינטרנט (סתם כי זה מרגיש לו לא בסדר). ולא מדובר פה רק על תחושה חד צדדית מול טקסט - הקורא הרי יודע שאני עומדת מאחורי הטקסט הזה, ואני פונה אליו, ובטח ובטח כשמדובר על חברים שקיבלו ממני לינק ישיר, ולכן עלולה להתקבל תחושה שאני חוצה פה גבולות.
מבחינתי, אני מאוד מודעת לזה שהתשובה לא אחידה. אחת המטרות החשובות שלי פה היא לחלוק מידע פרקטי, אבל לא מטריד אותי שחלק מהקוראים ימצאו חלק מהטקסטים מגרים, גם אם אלה חברים. זה נראה לי טבעי. אני עצמי גם רגילה לקחת חרמנות מכל מיני מקומות ולהפנות אותה למקומות אחרים - אני מפלרטטת עם כל העולם אחרי דייט מוצלח, ולהיפך, אני מספרת לבני הזוג שלי מה ומי הדליק אותי לאחרונה ופורקת את זה אצלם. לפעמים אני גם נהיית חרמנית מאינטראקציה חברתית רגילה לגמרי, בלי שום פלירטוט, פשוט עם חברים טובים, והאמת שזה לא מאוד מטריד אותי, וגם לא גורם לי לחשוב שאני צריכה להפנות את זה לאותם אנשים. זה נוטה לעבור הלאה, לאנשים שאני פוגשת אחר כך. וזאת, אגב, הסיבה שאני מתחילה עם אנשים בקוי לילה אחרי ערב מוצלח עם חברים. 
מה שכן, אני אצא על כל אחד שיצפה ממני שהכל פה יהיה תמיד סקסי, ואני גם לא הולכת לשים אזהרות לחוסר-סקסיות. זאת לא המטרה של הבלוג, זה רק תוצר לוואי נחמד. יש המון בלוגי סיפורים ופנטזיות בישרא, לכו לחפש אותם (ותנו לי לינקים לדברים המוצלחים).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
