והפעם - על מין בטוח רגשית ועל איפה עובר הגבול, או אזדרכת נשפכת (רגשית).
הייתי לי תקופה כזאת לאחרונה, שבה עשיתי סקס עם יותר מדי אנשים. אני תמיד הראשונה שאקפוץ ואגיד, אין דבר כזה! אין דבר כזה סקס עם יותר מדי אנשים! אבל יש. השאלה היא מה הקריטריון, מתי זה יותר מדי, וגם למה זה יותר מדי.
אני "אישה משוחררת", ועוד פוליאמורית, אין אצלי זמן כזה שבו אסור לי - תמיד מותר. מותר לעשות כמה סקס שבא לי, עם כמה אנשים שבא לי. מישהו שאל אותי פעם איפה עובר הגבול, ועניתי לו שבעיקר כשנגמר לי הזמן, אבל זה לא נכון, גיליתי עוד דברים שמגבילים אותי. זה לא היה ברור מאליו כמו גבולות מבחוץ - גיליתי אותו רק אחרי שעברתי אותו. זה קשה, אחרי שנתת לעצמך את החופש לשכב עם כמה אנשים שבא לך, למצוא את הגבול שלך. זה כמו כשגדלים וההורים לא יכולים להגיד לנו יותר כמה ממתקים לאכול, ואז אוכלים יותר מדי ומקבלים כאב בטן. ברור לי שלא כולם בוחרים לאפשר לעצמם לנסות ולקבל כאב בטן, בעיקר נשים. ברור לי שלא לכולם יש את האופציה - אנשים באים אלי בהמונים לאחרונה. ואני לא יודעת מה יותר טוב - לא להגיע לגבול אף פעם, או לעבור אותו ולמשוך את עצמך אחורה. אבל אם כבר מצאתי את הגבול שלי, אני יכולה לספר איזה דברים לא נעימים יכולים לקרות. לא בשביל להגיד "אל תעשו את הטעויות שלי", אני חושבת שאני די סבבה עם צורת הלמידה הזאת, אלא רק כדי להראות ממה כדאי להיזהר, מהם הסימנים שהגעת לגבול.
והעניין הוא כזה - אני מתעייפת. סקס עם בנאדם אהוב נותן אנרגיה, אבל סקס עם בנאדם כמעט זר לוקח אנרגיה. זה לא חייב להיות ככה - אנשים עושים סקס מנותק רגשית, ושומרים את האנרגיה שלהם. לי זה לא מתאים. אני תמיד נפתחת קצת למי שאני שוכבת איתו, ועם יותר מדי אנשים זה יכול להיות מעייף. זאת עבודה רגשית, ועבודה רגשית זה קשה.
ואני מאבדת את עצמי. האנשים שאני מבלה איתם זמן ונפתחת אליהם הם המראה שלי. הם אלה שאומרים לי מי אני. יותר מדי אנשים נותנים לי תמונה שבורה ומקוטעת של מי אני, ואנשים שלא מכירים אותי מספיק טוב פשוט לא משקפים אותי נאמנה. אני באופן אישי בנאדם ששוכח. אני שוכחת איך הייתי לפני שבוע. ולאור העובדה שעוד שבוע אני כנראה שוב אהיה כזאת, זה חשוב שיזכירו לי. אנשים אחרים חשובים לתמונה שלי של עצמי, ואני צריכה תמונה יציבה של עצמי. לשכב עם יותר מדי אנשים שאני לא מכירה מספיק טוב זה לתת לאנשים לעשות לי בלגן בתפיסה שלי את עצמי, ועוד על חשבון הזמן שלי עם חברים קרובים או פשוט לבד עם עצמי, דברים שהיו עוזרים לי לעשות סדר.
זה משפיע גם על הבטחון העצמי - בשבילי, כמות מסוימת של קשרים מיניים מעלה את הבטחון העצמי, אבל כשזה עובר גבול מסוים זה מוריד אותו. לא נעים לשים לב שכל מי שמתקשר אלי ושולח לי הודעות הם אנשים שאני יוצאת/שוכבת איתם, ואני אפילו לא יודעת אם זה כי לחברים לא אכפת או כי הזנחתי אותם לטובת קשרים מיניים שבעצם פחות חשובים לי.
וזה משפיע על הכבוד העצמי. תמיד התנגדתי נחרצות לרעיון שהכבוד העצמי שלי צריך להתבטא בזה שאעשה מעט סקס עם מעט אנשים. כלומר, מה? מה הקשר? אבל כן הרגשתי שאיבדתי את הכבוד העצמי. הרגשתי ככה לא כי עשיתי סקס עם הרבה אנשים, אלא כי עשיתי סקס עם אנשים שאני לא מספיק מכבדת. וכשאני לא מכבדת אותם, אני לא מכבדת את עצמי. כי כשאני מכבדת את עצמי אני מקיפה את עצמי באנשים שאני מעריכה, כי מגיע לי לא פחות מזה.
אז כן, מסתבר שיש סיכונים חוץ ממחלות מין. שימו לב מי נכנס למיטה שלכם, מה הוא נותן ומה הוא לוקח, ואל תשכחו לאזן בחברים יציבים יותר, או פרטנרים יציבים וותיקים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
