|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פוסט לכבוד מצעד הגאווה - סקס טרנסי
אני כותבת בבלוג הזה הרבה על עניינים טכניים, אבל הם מתייחסים תמיד לאותם סוגים של גוף - גוף גברי סיסג'נדרי (כלומר, לא טרנסג'נדרי) וגוף נשי סיסג'נדרי. ולמרות שאני כותבת עליהם פשוט כגוף נשי וגוף גברי, זה לא בדיוק ככה. יש אנשים שיש להם גוף אחר, שעובד אחרת. אז הפעם, לכבוד מצעד הגאווה בתל אביב, החלטתי לרכז קצת מידע על איברי מין טרנסיים והתפקוד שלהם. אני לא טרנסית, ולכן אני לא חושבת שזה מקור מידע מספיק או מתאים בשביל טרנסים שרוצים לדעת למה לצפות ומה האפשרויות - אני ממליצה לקרוא חוויות של טרנסים אחרים. הכוונה של הפוסט היא בעיקר להיות מקור לסיסג'נדרים שאולי מפחדים מהלא נודע, רוצים להיות מסוגלים לנחש מה יש לאנשים במכנסיים (אני חושבת שזה טבעי - לגבי סיסג'נדרים הרי כולנו יודעים), או רוצים לא להיות מופתעים או קלולס מדי אם יגיעו למצב אינטימי עם טרנסג'נדר. וכל זה, בלי שתצטרכו לשאול טרנסג'נדרים שאלות מביכות וגסות רוח!
קודם כל, התהליך לא מסתכם בניתוח. עוד לפני הניתוח, טרנסים שרוצים לעבור שינוי מגדרי מתחילים לקחת הורמונים. כבר כאן יש שינויים. אצל גברים טרנסים, הדגדגן גדל משמעותית, מה שמגביר רגישות. יש גם עליה בחשק המיני. אצל נשים טרנסיות, האשכים מתכווצים, ויכולים להיות קשיים עם זקפה וגמירה. יש גם בדרך כלל ירידה בחשק המיני. מצד שני, השדיים מתחילים לגדול, ובגלל שהם עוד גדלים הם רגישים מאוד, ואני חושבת שכולנו יודעים מה לעשות עם שדיים רגישים. 
הרבה טרנסג'נדרים מסתפקים בהורמונים ולא עושים ניתוח. אבל מה עם אלה שכן? גם אז, איברי המין עובדים אחרת. בסביבה שלי יש בעיקר אנשים לפני ניתוחים או שלא מתכננים לעשות ניתוחים, אז אני לא מבינה בזה הרבה, אבל חפרתי קצת בפורומים כדי לקבל איזשהו מושג, וזה מה שמצאתי: אצל נשים טרנסיות יש בדרך כלל פחות סיכוך טבעי מאצל נשים סיסג'נדריות, ויש בניתוח סיכון של אבדן תפקוד, אבל בדרך כלל הכל עובד והדגדגן והשפתיים רגישים. מה שכן, ואגינה טרנסית לא מתרחבת מעצמה, גם לא בזמן גירוי מיני, אז לשמור על הדרגתיות! חומר סיכה והדרגתיות הם רעיון טוב גם עם נשים סיסג'נדריות, אבל עם טרנסיות הם הכרחיים. יש קצת הבדלים בין סוגי ניתוחים, אבל בסך הכל התוצאה די דומה, ודומה למה שמוכר לנו אצל נשים סיסג'נדריות.
לעומת זאת, תוצאות הניתוחים מנקבה לזכר שונות מאוד בין שתי האופציות העיקריות, ושונות למדי מהמוכר לנו. אופציה אחת יוצרת זין מאוד קטן, שבדרך כלל קצר מדי לחדירה (וגם אם לא, זה טוב בעיקר בשביל הקטע, בשביל הרעיון של חדירה), אבל הוא מגיב בדיוק כמו הדגדגן מלפני הניתוח - הוא רגיש ויש לו זקפות. אל תופתעו אם תמצאו את הנרתיק עדיין שם - בניתוח כזה לפעמים משאירים את הנרתיק עצמו כמו שהוא.
האופציה השניה נראית, ויזואלית, פחות יוצאת דופן - הזין בגודל רגיל לגבר מבוגר. אבל הוא עובד אחרת - הזין עצמו עלול להיות לא רגיש, והמקום לכוון אליו הוא הדגדגן שעדיין נמצא בבסיס שלו, שמגורה כשמשחקים עם הזין. לפעמים פשוט משאירים את הדגדגן כמו שהוא מתחת לזין, שזה אמנם נראה מוזר, אבל לפחות יש סיכוי סביר שאתם כבר יודעים מה לעשות איתו! כמה זמן אחרי ניתוח כזה, בדרך כלל (אבל לא תמיד, ולא מיד, אז יכול להיות שתפגשו זין שלא עומד בכלל) עושים עוד ניתוח להכניס איזשהו מכשיר שמאפשר זקפה, גם אם לא קשיחה כמו בזין טבעי, ולכן כמובן גם חדירה. זו לא זקפה טבעית, אז אחד השימושים הנחמדים של זקפה, להודיע שאתם עושים משהו נכון, לא עובד. למעשה, חלק מהמכשירים האלה לא מאפשרים לזין להיות רפוי בכלל, ובמקום זה אפשר לקפל אותו לצורות מצחיקות. אחרים צריך לנפח, והמשאבה נמצאת בביצים, שגם זה סוג של משעשע. אבל אני מתארת לעצמי שאפשר ללמוד לעשות את זה בשביל הפרטנר, כמו ששמים קונדום בשביל הפרטנר, והיי, זה לא שאנחנו לא לוקחים על עצמנו "לנפח" לפרטנר את הזקפה בדרך כלל. 
לפעמים התהליך הכירורגי לוקח יותר מניתוח אחד, ואם יש ביניהם הפרש זמן גדול יכולים להיות שלבי ביניים שבהם דברים נראים מוזר במיוחד, ובכל מקרה, אין סיכוי שהצלחתי לכסות פה כל דבר שאתם עלולים להתקל בו - לכל אחד יש תקציב אחר, בחירות אחרות, ומנתח עם יכולות אחרות. אלה רק המצבים העיקריים.
חוץ מעניינים טכניים, בסקס עם טרנסים יש גם עניינים רגשיים שכדאי לקחת בחשבון, וזה רלוונטי אפילו לפני הורמונים - לפעמים טרנסים מעדיפים לא לקרוא לאיברי המין שלהם בשם, או לקרוא לזין דגדגן ולהיפך, גם לפני/ללא ניתוחים. קחו את הדוגמה מהפרטנר ודברו כמוהו. לחלק מהטרנסים יש בעיה עם חדירה, למשל, כי היא מייצגת תפקידי מגדר בסקס שלא נכונים להם. זה ממש לא אצל כולם, חלק פשוט רוצים לעשות מה שמרגיש טוב, אבל תשאלו. תשאלו על כל דבר אם זה בסדר. אל תדחפו לטרנס אצבעות בלי לשאול, אל תתפסו לטרנסית את הזין בלי לשאול. אולי היא מעדיפה שתיגעו בו כמו שהייתם נוגעים בדגדגן. עוד יותר מאצל סיסג'נדרים, תשאלו, תשאלו, תשאלו!
גם אל תיעלבו אם הם הפרטנרית או הפרטנר הטרנס שלכם נשארים לבושים חלקית, תבינו שהגוף שלהם הוא נושא רגיש בשבילם ויותר קשה להם להיחשף מאנשים אחרים. אם היה לכם המזל ומישהו במצב כל כך רגיש כן מוכן להיחשף מולכם, אל תבגדו באמונו. גם אם אתם קצת בשוק או לא מצא חן בעיניכם מה שראיתם, פשוט תהיו מנומסים, ותתרכזו בחיבה ובלתת ולקבל עונג. בסך הכל, הרבה אנשים מתנהגים ככה גם עם איברי מין סיסג'נדריים - הלוואי שכולם היו חושבים שאיברי מין הם יפים ונעימים, אבל נראה לי שכולנו יודעים שזה לא ככה. מצד שני, תשתדלו גם לא לגלוש לפטישיזציה - זה לא נעים להרגיש שאנשים נמשכים אליך כי הם חושבים שאתה מוזר, שאתה הסטייה שלהם.
בכל מקרה, כמובן שהמקור הכי טוב לאיך להתנהג עם טרנסג'נדר במיטה ואיך הגוף שלו עובד הוא כמו עם סיסג'נדרים - הטרנסג'נדר הספציפי עצמו. ועדיין, אני מקווה שלא הטעיתי או העלבתי - אם פיקששתי משהו תגידו לי. בהצלחה ושבוע גאווה שמח!
| |
על חוויותיי עם סטרפ-און
שוב פוסט צעצועים, והפעם - סטרפ-און! למי שלא יודע, סטרפ-און הוא דילדו שמתחבר לרתמה, שמתחברת לגוף. בדרך כלל זו רתמה לאיזור החלציים, ככה שכל הקונסטרוקציה מדמה זין אמיתי.
לאחרונה החלטתי לנסות כזה, במקום דילדו שמחזיקים ביד, כי עלו בדעתי כמה יתרונות שיכולים להיות לו. למשל, העבודה עם האגן ולא עם היד - להזיז את האגן כשלעצמו גורם הנאה מינית, וגם אפשר לזוז ביחד, וזה מרגיש כמו לעשות משהו עם מישהו ולא לעשות משהו למישהו. השמועות גם מספרות על רתמות שיושבות בדיוק במקום הנכון ואז יש חיכוך בדגדגן, ואז זה עוד יותר הדדי. יתרון אחר הוא הקרבה והאינטימיות - אם הזווית טובה, אפשר להצמיד גוף לגוף, במקום לחפש איך לפנות מקום ליד לזוז כמו שצריך. לצערי שני היתרונות האחרונים תלויים מאוד באנטומיה של האנשים הספציפיים שישתמשו בצעצוע, אז לא תמיד זה באמת יוצא ככה. עוד סיבה שאנשים משתמשים בסטרפ-און הוא כמובן הפנטזיה, של אישה עם זין, של להיחדר על ידי אישה כמו על ידי גבר, או להיפך, להיות בעל/ת זין ולחדור איתו, ואפילו מין אוראלי לדילדו, שאומנם לא מרגישים אותו אבל רואים אותו, והוא יכול להיות מגרה רעיונית. לגברים טרנסג'נדרים ולג'נדרקווירים יש כמובן יתרון נוסף, וזה שלחלק זה פשוט מרגיש נכון יותר, אבל מאחר שאני לא זה ולא זה, בשבילי זה לא היה שיקול.
בעקבות נסיוני החדש והלא נרחב עם סטרפ-און, נראה שאני אישית אעדיף בעתיד לוותר, ולהשתמש בדילדו בנפרד מהרתמה, כי מסיבות פרקטיות הוא לא מאוד מוצלח: מצאתי שכשאני מחזיקה דילדו ביד אני הרבה יותר רגישה למתי נתקלתי בהתנגדות או שאני צריכה לשנות זווית, ולכן היכולת שלי לא להכאיב ולמצוא זוית טובה הרבה יותר גדולה. לצערי עם האגן אני לא באמת יכולה לעשות את זה, ואני לא רוצה להכאיב לפרטנר שלי.
מה איתכם? דעות, טיפים והמלצות לרתמות יתקבלו בברכה!
| |
סקס אחר
יצא לי להזכיר בבלוג הזה במילה או שתיים שאני אוהבת או לא אוהבת אקט מיני מסוים. אני גם נוטה להטיף לאנשים לא לעשות דברים שהם לא אוהבים לעשות. אבל בעצם, איך אפשר להגיד על אקט מיני שאנחנו אוהבים אותו או לא, באופן אבסולוטי? הרי עם כל פרטנר זה אחרת:
מצד אחד, לכל אחד יש את מה שהוא יודע לעשות - יש גבול לכמה שאפשר ללמד ולכוון, ולא תמיד אפילו אנחנו עצמנו יודעים להסביר מה עושה לנו טוב, אז מן הסתם אקט מיני שחביב עלינו בדרך כלל יכול להיות לא כיפי בעליל עם מישהו שפשוט לא יודע איך עושים את זה.
דבר שמשלים את זה שלכל אחד יש את מה שהוא אוהב לעשות. להנאה של הפרטנר יש חלק חשוב בהנאה שלנו - כשהפרטנר נהנה אנחנו מתגרים מהדרכים שבהן הוא מפגין את העונג (קולות, פרצופים, תנועות, מילים), אנחנו מרגישים תחושת סיפוק על זה שהצלחנו להעניק לו עונג, ואנחנו לא עסוקים בלדאוג אם אולי משעמם לו או לא נעים לו וצריך להפסיק. לכן משהו שאוהבים לעשות יהיה פחות כיף אם הצד השני לא אוהב אותו ורק עושה את זה בשבילנו. ומצד שני, משהו שהיה לא משהו כשניסינו אותו מתוך סקרנות, יכול להיות נפלא עם פרטנר שבאמת מתרגש מזה.
ומצד שני, יש פשוט עניינים טכניים - מי גומר ממה וכמה מהר, איפה איברים נמצאים ולאיזה כיוון הם פונים. יצא לכם פעם שהסתכלתם על איזה רשימה של תנוחות מסובכות (אחלה אתר, אגב) ולא הצלחתם להבין איך אנשים מצליחים לעשות אותן? יצא לכם אולי לנסות משהו במציאות ולגלות שהזין מחליק החוצה, או שזה כואב? אז זהו, שלא כל התנוחות מתאימות לכל הזוגות. למשל, הרבה תנוחות לא נראו אפשריות בכלל עד שנתקלתי בבחור שהזין שלו פונה למטה כשהוא עומד, ולא למעלה. מי שטוב בלסובב צורות בראש יכול לנסות להבין מהאילוסטרציות ומהכיוון שפונה הזין איזו תנוחה תהיה טובה - גם תעבוד בלי להחליק, וגם תכלול גירוי של נקודת הג'י. מי שלא, צריך פשוט לנסות.
וכמו שאמרתי, יש גם את העניין של איפה דברים נמצאים. יצא לי פעם להיתקל בבחור שהזין שלו היה יותר בין הרגליים ופחות מקדימה מרוב הגברים. זה מסבך כל מיני תנוחות שהן בדרך כלל פשוטות מאוד, כי איתו הן לא מאפשרות חדירה עמוקה והזין מחליק החוצה. גם אצל נשים דברים יכולים להיות יותר או פחות מקדימה - למי שהדגדגן שלה ממש מקדימה הרבה יותר קל לגרות אותו בזמן חדירה, אבל למי שהוא יותר בין הרגליים וקרוב לפתח הנרתיק הרעיון הזה עלול להישמע לא הגיוני בעליל.
הדברים האחרונים התייחסו בעיקר לתנוחות של חדירה, אבל הרי גם חדירה בכלל יכול להיות כיף או לא כיף, בתלוי בגורמים שמשתנים בין אנשים - הרגישות דרך הקונדום, גודל הזין (אם הוא גדול מספיק או אם הוא גדול מדי) ואם יש תנוחה מתאימה לבני הזוג שמגיעה לנקודת הג'י, זמן הגמירה וזמן ההתאוששות של הבחור. מישהו שפשוט לא עומד לו עם קונדום, כיף לו וכיף איתו לעשות דברים אחרים. גם מי שלא גומר עם קונדום, למרות שבמקרה הזה אולי הזוג יעדיף פשוט להפסיק את החדירה ולעבור למשהו אחר בלי קונדום במקום לוותר עליה לגמרי. אם מישהו גומר מאוד מהר מחדירה, בת זוגו עלולה לא מאוד להינות מחדירה פשוט כי היא נגמרת מהר מדי, וגם הוא עלול להיות לא מרוצה מלגמור כל כך מהר (בעיקר אם יש לו זמן התאוששות ארוך, כלומר לא יעמוד לו שוב עוד רבע שעה בשביל סיבוב שני), ולכן אלה יעדיפו לעשות משהו שהוא לא יגמור ממנו כל כך מהר, ואם להגיע לחדירה אז רק בסוף. מצד שני, למי שיש זמן התאוששות קצר אולי יהיה דווקא כיף לשחרר ולגמור מהר, כי אחר כך אפשר עוד.
ובאמת, עם כל פרטנר שהיה לי היה לי משהו אחר שהכי אהבתי לעשות איתו, ועם כל פרטנר הייתי צריכה ללמוד מחדש. ולא שאין לי שום נגיעה בשום פטיש, אבל בשבילי מספיק חדש ומרגש פשוט שעם כל אחד אפילו הסקס הכי ונילה (לא קינקי), הוא סקס לגמרי אחר.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
