לא, זה לא בדיוק התחום של הבלוג הזה, אבל התבקשתי לכתוב טקסט כזה, ואם כבר, למה לא לפרסם אותו פה, וגם לשלוח להכצעקתה?
שימו לב שכהרגלי, הפוסט כתוב במעורב לגברים ולנשים, ומשפטים או פסקאות ספציפיים יפנו לפעמים לאחד המגדרים, לפעמים כי הם באמת פונים רק אליו, לפעמים בעיקר, ולפעמים סתם. זה בעיקר כי הפוסט מתאר איך אני מתחילה עם אנשים ואיך אני אוהבת שמתחילים איתי, שאלה במקרה שני דברים מאוד דומים, ומצד שני הוא גם מכתב לכל הידידים הגברים שאי פעם ביקשו ממני עצות בעניין הזה.
לא הזכרתי מתי וכמה מותר לגעת - ראשית כי זה לא אוניברסלי, ושנית כי אני חושדת שזה ייאלץ להיות פוסט נפרד, ועל מין מזדמן לא דיברתי פשוט כי אני לא מבינה בזה - לא כל הפרטנרים שלי הם תמיד בני זוג, אבל הם גם לא אנשים זרים.
עקרונות כלליים
הדדיות וקשיבות - מבחינתי, בתסריט מוצלח של התחלה, קשה לומר מי התחיל עם מי. זה כי אני כל הזמן מוודאת שקיבלתי פידבק חיובי מהצד השני. אני גם מאוד לא אוהבת שאנשים לא עושים את זה כשהם מתחילים איתי - הרבה פעמים אני לא אחשוב שהם היו נורא לא בסדר, אבל אני אחשוב שהם לא בשבילי. אני אדם עצמאי שיודע מה הוא רוצה, וכשאני רוצה משהו אני מבטאת את זה. אני לא רוצה להיות עם מישהו שממשיך גם כשאני נראית לא מתעניינת, כי הוא כנראה לא מחפש אותי, אלא מחפש בחורה פסיבית. אז קחו בחשבון, כל הבחורים שמחפשים את הבחורות היוזמות - אם לא תיתנו להן ליזום בקצב שלהן, הן יניחו שאתם לא מעוניינים ביוזמה שלהן בכלל. ומצד שני, אם מתחילים איתכם, ואתם מעוניינים - תראו את זה! אל תשחקו אותה.
בטחון עצמי - חשוב מאוד להכיר בערך של עצמך. אם לא תאמינו ששווה להכיר אותכם, גם אחרים לא יאמינו לזה. ומזה נובע-
פרופורציות -
דחיה היא לא אסון - אם אתם מכירים בערך של עצמכם, אתם יודעים שזה שמישהי אחת לא מעוניינת בכם לא מוריד ממנו כלום. אולי היא פשוט שמה לב ראשונה שאתם לא מתאימים, ואתם גם הייתם שמים לב אחר כך (קורה לי המון). אולי היא במצב רוח רע היום (זה לא נותן לכם זכות להציק, לא הוא עדיין לא גם אם הוא היה יכול להיות כן ביום אחר). אולי היא עסוקה (אף פעם אל תתחילו עם אנשים עסוקים, זה מבטא חוסר כבוד לעיסוקים שלהם). אולי היא סתם לא נמשכת אליכם - אתם מעוניינים בבחורות שכן נמשכות אליכם, לא? בשביל מה אתם צריכים את זאת ש"נותנת סיכוי" או "עושה טובה" כי אין לה דייט אחר? אין גם סיבה להתבאס מזה ש"הבחורה הממוצעת לא מעוניינת בי". האם אתה מעוניין בבחורה הממוצעת? לא כל הבחורות אוהבות אותו סוג של גברים, כמו שלא כל הגברים אוהבים אותו סוג של בחורות. כולנו אנשים שונים מאוד, והתאמה זה לא פשוט. נכון, לנשים קל יותר להשיג דייט, אבל קשה להן להשיג דייט מוצלח בדיוק כמו לך.
(נכתב בלשון זכר כי בחברה שלנו פחד מדחיה הוא בעיקר צרה של גברים, אבל חשוב מאוד גם לבחורות שרוצות ליזום)
בחורה היא לא אלילה - היא בסך הכל בנאדם, בדיוק כמוך. כן, גם אם היא יפה. כן, גם אם היא חכמה, גם אם היא מצחיקה. אין שום דבר בבחורה הזאת שעושה אותה כל כך הרבה יותר טובה ממך, ולכן אין סיבה שתילחץ, או שתתייחס אליה אחרת משאתה מתייחס לאנשים אחרים. לא, אין צורך להרשים או לשעשע אותה, מספיק לנהל איתה שיחה.
בחורה היא לא חייזר - היא לא באמת מנוגה. נשבעת. אז יש דברים שאתם רואים אחרת, אבל לא, אתם לא באמת מדברים בשפות שונות. אתם פשוט לא מדברים - אם תדברו בצורה ישירה ופשוטה, מתוך הבנה שאתם בסך הכל באותו צד, תגלו שאתם מבינים אחד את השני יופי.
כבוד - תכבדו את הבנאדם שנמצא מולכם. פשוט מאוד. זה אומר, כאמור, לא להתחיל עם אנשים עסוקים, לקבל "לא" בכבוד, לחכות לסימן חוזר מהצד השני אחרי שהבעתם עניין. אחד הדברים המעצבנים שגברים עושים זה להגיד לבחורה מה היא רוצה ואיך היא מרגישה. לא. אל תעשו את זה. אנחנו לא ילדות קטנות. יש הרבה דברים שמתאימים לאנשים מסויימים בתוך קשר, אבל כשאתם מדברים עם אנשים זרים זה לא במקום. אישה היא בנאדם עצמאי בדיוק כמוכם. גבר הוא בנאדם עצמאי בדיוק כמוכן (לא, גברים הם לא בעצם כולם ילדים קטנים).
תהיו ברורים - תוודאו שהצד השני יודע איפה אתם עומדים. קשיבות לא תעזור אם אין למה להקשיב.
אל תתקמצנו על מחמאות - אל תמציאו מחמאות, אבל אם יש לכם משהו נחמד להגיד, תגידו.
תהליך
יצירת קשר עין - חשוב מאוד. יצירת קשר עין היא בקשת רשות וקבלתה. זה לא הכרחי במסיבת חברים - אז תמיד אפשר להיכנס לשיחה. אבל במרחב הציבורי זה חשוב מאוד. זאת ההתחלה של ההדדיות, ודרך מצוינת לוודא שאתם לא מפריעים.
אז איך יוצרים קשר עין? ובכן, מסתכלים, כמובן. אבל לא בוהים - אם אחרי שניה או שתיים לא קיבלתם מבט בחזרה, תסתכלו הצידה, תנסו שוב אחר כך. אבל גם לא חטוף מדי - זה לא משחק, ואם רק תסתכלו ומיד תסתכלו הצידה אז תיתפסו כילדותיים, ביישנים מדי, קריפיים, או סתם לא מעוניינים, כי מבטים חטופים מדי מעידים על אשמה - אולי הסתכלתם בכלל כי אתם חושבים שהשמלה שלי ממש מוזרה, או כי אתם מזהים אותי בתור הילדה ששנאתם בגן.
אם קיבלתם מבט בחזרה, תחזיקו אותו לעוד שניה, ואז תסתכלו הצידה. חשוב שלא יהיה לכם פרצוף זועף בזמן הזה - עדיף שיהיה מין טרום חיוך כזה. אם גם הצד השני המשיך להסתכל עליכם, יש לכם הצלחה. אלא אם קיבלתם איזה פרצוף תוהה כזה (אבל לא זועף!), או חיוך גדול, שאז כנראה עדיף לפתוח בשיחה מיד, צריך לחזור על הפעולה הזאת יותר מפעם אחת, כדי לוודא שזו אכן הייתה הבעת עניין. אם לא הצלחתם ליצור קשר עין שוב, כנראה שהבנאדם בצד השני סתם רצה לראות מי מסתכל עליו, ולא מעוניין לדבר איתכם. אם לא עשיתם את זה עד אז, במבט השלישי כבר באמת הגיע הזמן לפתוח שיחה - למשל לחייך ולהציג את עצמכם.
אם אתם בעניין של להכיר אנשים חדשים, חשוב מאוד להיות נגישים ליצירת קשר עין - לא להסתכל כל הזמן לכיוון אחד, בעיקר אם זה ספר/פלאפון, אלא להסתכל מסביב מדי פעם, כדי לראות אם מישהו מנסה לתפוס את המבט שלכם.
שיחה - שיחה ראשונה עם אדם זר לא צריכה להתחיל מאיזה משפט שנון. היא צריכה להתחיל מזה שתציגו את עצמכם, או משיחת חולין על נושא רלוונטי - למשל מתי האוטובוס יבוא או כמה הוא איטי, איך מבשלים את הירק המוזר הזה, או כמה שההרצאה הייתה מעניינת. הילה נוגה רוצה שישאלו אותה שאלה שיש לה תשובה עליה, אבל אני דווקא הייתי מעדיפה שיגידו לי משהו, ואני כבר אגיד את דעתי אם ארצה. אני רוצה לדעת מי זה הבנאדם שרוצה להכיר אותי ומה שיש לו להגיד זה מקור טוב למידע הזה. אם שיחת החולין מאוד רלוונטית, כמו תלונות על אוטובוסים, או מה היה שיעורי בית, אפשר לדלג על יצירת קשר עין לפני שמדברים. במקרים כאלה, אם השיחה גולשת מעבר לנושא המקורי, הצלחתם. במקרה הזה, לבקש מספר טלפון עדיין עלול להיות הפתעה, כי ההצלחה יכולה להיות רק ברמה הידידותית, אבל בדיוק בגלל זה אני ממליצה לעשות את זה מספיק מהר, כדי להבהיר כוונות.
אגב, אם אתם בכל זאת מדלגים על יצירת קשר עין (כי אתם בבר או מסיבה ששם זה מקובל, או כי אתם נורא רוצים להכיר מישהי שיושבת עם הגב אליכם), אל תפתחו בשיחת חולין. תציגו את עצמכם קודם כל, ואם אתם במסיבה נניח אז ישר אפשר לעבור ל"אז מה אתה עושה בחיים?", ואם זה מין מקרה חריג כזה, אז גם תגידו מה אתם רוצים - להכיר. גם להתנצל על ההפרעה לא יזיק.
החלפת טלפונים/פייסבוק - כן, החלפה. אנחנו לא רוצים להחליט למי יש את הכוח, או במגרש של מי הכדור. תרשמו מספר ותעשו צינתוק, שלשניכם יהיו המספרים אחד של השני. הדדיות, זוכרים? אתם לא רוצים מישהו שמוכן לעשות לכם טובה ולחשוב על זה, אבל לא מוכן אפילו לענות לכם לטלפון בשביל להגיד לא, ואתם כן רוצים לא להיות היחידים שיכולים ליזום.
טלפונים זה הכי נכון אם זה במרחב הציבורי, עם אנשים זרים לגמרי, אבל עם חברים של חברים שפגשתם באירוע חברתי, טלפונים זה לפעמים ישיר מדי, בעיקר אם השיחה מתרחשת בנוכחות אנשים אחרים. אפשר למצוא אותם בפייסבוק דרך דף אירוע, תיוגי תמונות, וחברים משותפים, ולנהל את השיחה שם, ולהחליף טלפונים רק כשקובעים להיפגש.
בין החלפת פרטים לפגישה - טוב, כאן הדעות חלוקות מדי מכדי שאני אתן עצות בבטחון כזה. אני יודעת שיש המון אנשים שמדברים בטלפון ומסתמסים ורק אז קובעים פגישה. אני שונאת את זה. אני אתקשר רק כשאני רוצה לקבוע פגישה, ואם מתקשרים אלי אני אשתדל לקבוע ולנתק. מבחינתי זה פשוט יותר מדי צומי לתת לבנאדם שאני לא מכירה. זה מלחיץ ומעייף. דייטים זה בכלל מלחיץ ומעייף, וכדי שזה יעבוד צריך שזה יהיה כמה שפחות ככה.
סביר מאוד שלא אתקשר, וגם לא יתקשרו אלי - בזמן שמדברים בהתחלה בעיקר רוצים להכיר, לחזור עם מספר טלפון, או מתלהבים מהמחמאה, או נהנים לפלרטט, אבל אחרי שהולכים הביתה וחושבים על זה מוצאים את הסימנים הקטנים שלא מתאים, ולא מתקשרים בסוף. זה בסדר, לקחת פרטים קודם ולחשוב על זה אחר כך זאת פשוט שיטת סינון.
אם דווקא הוספנו אחד את השני לפייסבוק, אני כן אדבר קצת לפני שאקבע פגישה, ואז אולי לא אקבע, אבל גם לא אתנגד אם יזמינו אותי לפגישה מהר.
אם אתם מוצאים את עצמכם מחליפים גם טלפון, גם פייסבוק, וגם ג'יטוק, זה כנראה סימן שהולך טוב.
קביעת פגישה ראשונה - אם אתם מעוניינים, תקבעו פגישה. אל תחכו, אל תחשבו שזה אולי לא יתאים לצד השני כי עוד לא הכרתם מספיק טוב - צריך לנסות כדי להביע עניין. אני כמעט תמיד מזמינה לאירוע מסוים ויום מסוים. זה מאפשר להתחמק אם התשובה היא "עדיין לא", וזה משכנע - אם הצעתי משהו כיף, אז בכל מקרה נשמע שיהיה שווה ללכת. חוץ מזה, אם אני מציעה משהו קליל כמו חומוס, זה מוריד את הלחץ של "דייט", מין אירוע נורא חגיגי כזה שמתלבשים אליו נורא יפה, הוא בערב, ואוכלים בו אוכל נורא יקר. חוץ מזה, אני תמיד מציעה משהו שאני באמת רוצה לעשות - אני הרי רוצה שיהיה לי כיף. הרבה פעמים זה בא בצורת "אתה אוהב חומוס/ג'אז?"
אם לצד השני יש התנגדות לפעילות שאני מציעה, והוא בכל זאת מעוניין, הוא בדרך כלל יציע פעילות חלופית. אם לצד השני יש בעיה עם התאריך, הוא בדרך כלל יציע תאריך חלופי. בהחלט, אם הצעתם דייט מסוים ודחו אתכם, עכשיו הכדור במגרש של הצד השני. ואם זה להיפך, אז הוא במגרש שלכם, ואם אתם כן מעוניינים כדאי שתציעו אפשרות אחרת מהר. לא בהכרח באותה שיחה, אבל תוך כמה ימים. אם לא תעשו את זה, הצד השני יניח שזאת הייתה התחמקות "אלגנטית", ואתם בעצם מתכוונים שאתם לא מעוניינים בכלל. מצד שני, אם אתם באמת מאוד מעוניינים, בהחלט אפשר לעשות עוד ניסיון ולהציע משהו אחר.
ומצד שני, אם בשלב הזה (או כל שלב) אתם מחליטים שאתם לא מעוניינים, תגידו את זה. אל תגידו "אני לא יכולה", תגידו "אני לא רוצה". אל תתפלאי אחר כך שהוא ממשיך "להציק" אם לא אמרת לו שאת לא רוצה.
פגישה - כבר אמרתי לא להגזים בגרנדיוזיות של הדייט - לא יקר, לא פוזאיסטי, ומתרכז בשיחה. כולה דייט ראשון, מי יודע אם יהיה שני. בדייטים הבאים זה הזמן להפגין מקוריות ולעשות דברים מעניינים ביחד, ואת הארוחות היקרות בהחלט אפשר לשמור לחגיגות ואירועים מיוחדים אם הקשר יתקדם. מובן שאם יש לכם את הכסף זה בסדר, אבל שימו לב שאתם לא מביכים את הצד השני. בכל מקרה, אף פעם אל תוציאו יותר משאתם יכולים להרשות לעצמכם על דייט, זה סתם יעשה אותכם ממומרמרים אחר כך.
אם אתם כן מכירים קצת, מוזיקה וריקודים הם נפלאים בשביל דייטים.
אם אתם לא מכירים בכלל ומרגישים לא לגמרי בנוח, תקבעו במקום הומה באור יום, ותיפגשו שם, ואז תראו. אגב, להיפגש באור יום זה בכל מקרה רעיון טוב - זה גם מוריד קצת מהחגיגיות המיותרת.
בקיצור, אל תאמינו למיתוס מהסיטקומים - דייט לא חייב להיות הדבר המלחיץ הזה. זאת פשוט הזדמנות להכיר אחד את השני.
אחרי פגישה - אל תספרו ימים, אל תחשבו מי צריך להתקשר. אם אתם רוצים לדבר, תדברו. אם אתם רוצים להציע עוד פגישה, תציעו. אם אתם לא רוצים להיפגש יותר, תתקשרו ותגידו.
רק תשימו לב לא להציק - להראות עניין זה בסדר גמור ואפילו הכרחי, אבל עדיף לא להתקשר על הבוקר, אלא רק בערב, ובטח שלא כמה פעמים ביום, אלא אם ככה דיברתם גם לפני שנפגשתם. אם השיחה שיזמתם לא התקבלה בהתלהבות מרובה, אל תציעו עוד פגישה מיד. בכלל, תהיו קשובים.
מכאן אני מניחה שכבר קיבלתם ונתתם את הכן או הלא שלכם. מכאן, זאת כבר שאלה אחרת - איך לנהל קשר חדש.
בהצלחה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
