שוב פוסט צעצועים, והפעם - סטרפ-און! למי שלא יודע, סטרפ-און הוא דילדו שמתחבר לרתמה, שמתחברת לגוף. בדרך כלל זו רתמה לאיזור החלציים, ככה שכל הקונסטרוקציה מדמה זין אמיתי.
לאחרונה החלטתי לנסות כזה, במקום דילדו שמחזיקים ביד, כי עלו בדעתי כמה יתרונות שיכולים להיות לו. למשל, העבודה עם האגן ולא עם היד - להזיז את האגן כשלעצמו גורם הנאה מינית, וגם אפשר לזוז ביחד, וזה מרגיש כמו לעשות משהו עם מישהו ולא לעשות משהו למישהו. השמועות גם מספרות על רתמות שיושבות בדיוק במקום הנכון ואז יש חיכוך בדגדגן, ואז זה עוד יותר הדדי. יתרון אחר הוא הקרבה והאינטימיות - אם הזווית טובה, אפשר להצמיד גוף לגוף, במקום לחפש איך לפנות מקום ליד לזוז כמו שצריך. לצערי שני היתרונות האחרונים תלויים מאוד באנטומיה של האנשים הספציפיים שישתמשו בצעצוע, אז לא תמיד זה באמת יוצא ככה. עוד סיבה שאנשים משתמשים בסטרפ-און הוא כמובן הפנטזיה, של אישה עם זין, של להיחדר על ידי אישה כמו על ידי גבר, או להיפך, להיות בעל/ת זין ולחדור איתו, ואפילו מין אוראלי לדילדו, שאומנם לא מרגישים אותו אבל רואים אותו, והוא יכול להיות מגרה רעיונית. לגברים טרנסג'נדרים ולג'נדרקווירים יש כמובן יתרון נוסף, וזה שלחלק זה פשוט מרגיש נכון יותר, אבל מאחר שאני לא זה ולא זה, בשבילי זה לא היה שיקול.
בעקבות נסיוני החדש והלא נרחב עם סטרפ-און, נראה שאני אישית אעדיף בעתיד לוותר, ולהשתמש בדילדו בנפרד מהרתמה, כי מסיבות פרקטיות הוא לא מאוד מוצלח: מצאתי שכשאני מחזיקה דילדו ביד אני הרבה יותר רגישה למתי נתקלתי בהתנגדות או שאני צריכה לשנות זווית, ולכן היכולת שלי לא להכאיב ולמצוא זוית טובה הרבה יותר גדולה. לצערי עם האגן אני לא באמת יכולה לעשות את זה, ואני לא רוצה להכאיב לפרטנר שלי.
מה איתכם? דעות, טיפים והמלצות לרתמות יתקבלו בברכה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
