Let's Talk About Sex

ידיד שלי, שאמנם חביב עלי מאוד, אבל חדש מספיק כדי להפתיע אותי לא מעט, סיפר לי לאחרונה שהוא לא אוהב שנוגעים בו. מיד אמרתי שזאת הסיבה שהוא בתול (בדיוק דיברנו על זה קודם, והוא אמר שלא, זה לא בכוונה). והוא אמר לי "לא, מה פתאום, פשוט אף פעם לא הגעתי בכלל לשלב כזה". והאמת, אני חושבת שזאת הסיבה שהוא לא הגיע לשלב כזה, ותכף אסביר למה.

כל העניין הזה הזכיר לי ידיד אחר, שסיפר לי על בחורה שרדפה אחריו וניסתה לגרום לו לשכב איתה למרות שהוא לא רצה. הבחורה הזאת החליטה שהיא רוצה לשכב איתו אחרי שהוא חיבק אותה, ואני לגמרי יכולה להזדהות. בחיבוק מרגישים אם הבנאדם מיני, אם הוא פתוח, אם הוא רגוע ומרגיש בנוח איתי, ואיך הוא זז ואיך הוא נוגע, אם יש חיבור, וגם בכלל, כל המגע הזה גוף בגוף מזכיר סקס. גם לי יצא שרציתי לשכב עם מישהו אחרי שהתחבקתי איתו.

אם מישהו לא אוהב שנוגעים בו, בחיבוק מרגישים את זה, מרגישים איזו נוקשות. וסקס הרי מתבסס על מגע. זה נכון, די הרבה קורה בראש, וגם אפשר להתרכז באיברי המין ולא לגעת כל כך הרבה בשאר הגוף, אבל לי אישית זה פשוט לא מספיק. היה לי פרטנר מיני פעם שמבחינת המגע לא ריגש אותי, אבל מבחינת הרעיון, התשוקה, דווקא ריגש אותי מאוד, וכן, זה היה מצוין, אבל עם מי שיודע לגעת בי זה עוד יותר טוב.

ויותר מזה, מגע יכול לא רק לרגש, אלא גם לבטא איזו קרבה, הורדת חומות. וגם סקס הרי זה לא רק מרגש - זה גם אינטימי. נוקשות ורתיעה ממגע מראות  בנאדם סגור, אבל סקס דורש חיבור ותקשורת.

אז זהו. בגלל זה בעיניי חיבוקים זה סקסי. מאוד.

חיבוקים אפלטוניים לכולם!

נתקלתי לאחרונה בפוסט של רוני בבלוג "יחסי מין", שבו היא מספרת על אכזבתה מפרויקט בעכבר העיר, של יומנים של נשים שתיארו בהם שבוע מחיי המין שלהן. התיאורים, היא טוענת, כולם דומים, כולם קצרים, מדברים בשפה גברית, לא מדברים על סוגי סקס שונים, ואפילו לפעמים פשוט חסרים. לנשים, היא טוענת, אין שפה שהן יכולות לדבר בה על מין. ואני אומרת שזה לא רק שהשפה לא מדברת במילים הנכונות (בעיה שנכונה לא רק לנשים, וכבר דיברתי עליה קצת), אלא גם שהיא לא מדברת על הדברים הנכונים - התגובות הפיזיולוגיות של הנשים.

בדוגמה שפותחת את הפוסט, הבחורה מתארת את החרמנות שלה בבוקר כ"זקפת בוקר". רוני טוענת שזה בגלל שאין לה שפה נשית לתאר את החרמנות שלה, והיא צודקת. אנחנו מדברים על זקפות כל הזמן, אבל אנחנו לא מדברים תגובות פיזיולוגיות של נשים. טוב, זה לא מדויק, אנחנו מדברים על רטיבות, אבל זה לא מתחיל ונגמר שם. הרי גם לנשים יש איבר מין שמתנפח, מתקשה ונעשה רגיש - הדגדגן. ואם אתם זוכרים את הפוסט על אנטומיה נשית, אתם יודעים שאני לא מדברת רק על החלק החיצוני שלו (נקרא לו ראש), אלא גם על נקודת הג'י ועל הרגליים שלו, שנמצאות בתוך השפתיים החיצוניות. משלושת אלה, אני תמיד מתייחסת לשפתיים נפוחות בתור מקבילה לזקפה, כי יש להן את שטח הפנים הכי גדול והן חיצוניות, ולכן קל לראות ולהרגיש מה קורה להן. אבל על זה לא מדברים - זה תמיד רטיבות ופטמות.

דווקא רטיבות היא לא סימן טוב לחרמנות, כי קצב הייצור שלה לא אינסופי, ובחורה בהחלט יכולה להתייבש מבלי לאבד את החשק. וחוץ מזה, אמנם רטיבות משפרת את התחושה ומונעת שפשופים לא נעימים, אבל היא לא משפיעה ישירות על הרגישות כמו האפקטים האחרים.

ופטמות - טוב, מישהו צריך להסביר לי מה זה השטויות האלה של פטמות שעומדות מחרמנות. פטמות עומדות מגירוי ישיר, מה פתאום בכל מיני רומנים פורנוגרפיים מפוקפקים הן עומדות מכוח המחשבה? אולי, כרגיל, מישהו התבלבל בין "חרמנית" ל"מחרמנת".

אז איך אני מדברת על זקפת השפתיים שלי? טוב, קודם כל הנה, אמרתי זקפת שפתיים. זה עובד, בערך, אם קראתם את הפוסט עד כה. אבל זה קצת מוזר, וגם מסומנן - זקפה של זין היא סתם זקפה, אבל הזקפה שלי היא זקפת שפתיים. כאילו שהיא איזה משהו שונה ומיוחד, ולא משהו שקורה לחצי מהאוכלוסיה. אז עדיף למצוא מילה נפרדת. אני לא זוכרת אפילו אם יצא לי להגיד דברים כמו "אני נפוחה", אבל סביר שכן. נשמע מוזר וחולני משהו, ומצמצם אותי לאיבר המין שלי, אבל אם אנחנו רגילים ל-"I'm hard", אז למה לא? "עומדות לי" על משקל "עומד לי"?

אני חושבת שהכי חשוב זה להחליט לדבר על זה. הביטויים יצמחו ויתפשטו לבד. אם אני מתעקשת לדבר על זה, אין לי ברירה אלא להגיד משהו, ואם זה מוצלח, זה יתפוס.

טענה נפוצה שאני שומעת היא שההתנהגות החיזור הלא נעימה שחלק מהגברים נוקטים בה היא אשמתן של הנשים, כי "רוב הנשים מעדיפות מניאקים". ואם מדובר בשיחה, ואני מציינת בפני בן שיחי שאני עצמי לא אוהבת מניאקים (אודה שאני כן אוהבת מניאקיות ממין נקבה, אבל אולי זה מסביר למה אני כמעט אף פעם לא יוצאת עם נשים), התשובה תהיה תמיד "רוב הנשים לא כמוך".

ובכן, בואו ואגלה לכם סוד, "רוב הגברים" הם גם לא כמו שאני אוהבת. בחורים נחמדים סתם יש בשפע, זה נכון, אבל זה לא מספיק. אני מחפשת בחורים נחמדים עם בטחון עצמי, ואלה, לצערי, נדירים, בעיקר כי החברה שלנו לא מאירה פנים לבחורים נחמדים, ומשתדלת להוריד להם את הבטחון כמה שיותר. ואתם יודעים מה? זה נורמלי שרוב הגברים לא לטעמי. למצוא בן זוג לא אמור להיות קל. זה אמור להיות די פאקינג קשה. אפילו למצוא מישהו שתרצו להיכנס איתו למיטה - שלא רק תפנטזו, אלא תרצו שזה באמת יקרה - זה לא פשוט. לי אין מבחר ענק של בחורים מושלמים לבחור ממנו, למה אתם מצפים לים של בחורות מושלמות?

אז מה אני עושה כדי להתגבר על זה שהם כולם בכלל לא כמו שאני רוצה? טוב, אני בוחרת. מסננת. לא יוצאת עם כל בחור שמעוניין. ואיכשהו, למרות נדירותם באוכלוסיה, אני מוצאת מספיק בחורים רגישים בעלי בטחון עצמי בשביל כל בני הזוג, הדייטים, האולי והיזיזים שלי. נכון, בשביל בחור אחר כל שבוע זה לא יכול להספיק, ואין לי פתרון לחובבי הסטוצים. אבל לכל מי שמעוניין פשוט במבחר סביר, אני רוצה לשאול - באמת אין מספיק בחורות "נכונות"?

אתם אומרים שאם בחורות רוצות שיהיו בחורים רגישים, הן צריכות לצאת איתם. ובכן, כן. זה לא גורר שבחורה מסוימת צריכה לצאת איתך כי אתה בחור רגיש, אבל כן. ונו, אם אתם רוצים שיהיו בחורות שמכבדות בחורים רגישים, למה שלא תכבדו את עצמכם ותשקיעו את המאמץ בלחפש כאלה? פה ושם יש בחורים שבאמת מעוניינים דווקא בנשים שלא מעוניינות בהם, אבל בגדול, אם "רוב הנשים" לא לטעמך, אל תצא עם "רוב הנשים", תצא עם יוצאות הדופן. יש מספיק.

ודבר אחרון - אני באמת לא מבינה את הרצון להשתנות ולהתנהג כמו מניאק כדי שנשים ירצו אותך. "רוב הגברים" מעדיפים נשים עדינות וביישניות, ואני, אפעס, לא, אבל איכשהו מעולם לא עלה בדעתי להתנהג ליד גברים אחרת משאני מתנהגת ליד החברים שלי, רק כי "רוב הגברים" מעדיפים נשים שהן לא כמוני. מה אכפת לי מהם? אני מחפשת את אלה שמעדיפים נשים בדיוק כמוני, והייתי רוצה לחשוב שכל מי שיש לו בטחון עצמי מרגיש אותו דבר.