|
האקדמיה מאחוריי, החיים מלפני... נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה... |
| 11/2009
הרהורים של 11 וחצי בלילה למה לעזאזל אף אחד לא הזהיר אותי שגיימר זה חרא של סרט?
אומרים שכגודל הציפיות - ככה גם גודל האכזבה... מה זה אומר על המשפחה של גלעד שליט? למה כל פעם מטפחים תקוות כאילו הנה זה בא ובסוף הכל מסתבר ככלום אחד גדול...
6 ימים אחרי היומולדת שלי אבא שלי עובר ניתוח שלישי להורדת תאים סרטניים בגרון... אנחנו כולנו מחכים כבר ליום שאחרי...
נקודת האור היחידה שלי כרגע בחיים היא האחיינית שלי... אם פעם הייתי מנצל את הזמן הפנוי שלי לקרוא ספר או לראות טלוויזיה, היום אני מעדיף לשחק איתה... מי שהכי מרוויחה מכל הסיפור הזה היא אחותי שמקבלת שירותי בייביסיטר חינם מתי שבא לה... וגם אם לא בא לה... האושר שהילדה הזאת הכניסה למשפחה שלנו, במיוחד בשנה האחרונה (עם כל הסיפור של הסרטן) הוא מדהים... אפילו אבא שלי שמאז שגילו לו את הסרטן איבד לגמרי את הסבלנות שלו ומתעצבן מכל דבר קטן, נמס כמו חמאה כשהיא רק מסתכלת עליו ומחייכת... אוי כמה שאני מקנא באחותי... קנאה חיובית שכזאת... לא בקטע רע... פשוט בא לי אחת כזאת... חייכנית ושובבה...
מחר האוטו נכנס למוסך... שוב החבר'ה ברנו הולכים לדפוק עליי קופון... למה לא למדתי מכונאות רכב?!?
יאללה... דקסטר ולישון... קונאן.
| |
|