לא יודע מה קרה להם לאחרונה. כל הזמן מתקשרים... כבר חשבתי שהרגלתי אותם לטלפון אחד בשבוע, והנה פתאום ב-3 הימים האחרונים התקשרו אלי כבר 3 פעמים. ביום רביעי לשאול מה קורה, ביום חמישי לשאול אם אני בא והיום עוד פעם ניסו לשכנע אותי לחזור לשבת הבית. ממש מוזר. האם לעת זיקנה הגעגועים יותר גוברים ? וזה לא שאני ממש רחוק או גר בחו"ל, כולה מרחק של 45 דקות נסיעה... כנראה זה בגלל חנוכה... החגים עושים את זה להורים...

קצת על המשפחה שלי... אני הבן הבכור מתוך שלושה. אחותי מ' היא סטודנטית ובעוד 10 חודשים כבר מתחתנת לאורך חייה היא הצליחה לא מעט למרר להורים שלי את החיים, במיוחד לאמי, אבל עכשיו כשהיא על סף החתונה הן פתאום החברות הכי טובות... אצל מ' מרד גיל הנעורים היה חזק. ילדת סנדוויץ' טיפוסית . כשהיינו קטנים, עוד לפני שאחינו הקטן נולד לא יכולנו להסתדר ביחד אפילו לשניה. היום זה כבר שונה. יכולים לדבר על הכל. אחי הקטן ר' בן 14, רק נכנס לגיל הטיפש עשרה וכבר עושה להורים שלי הרבה צרות. בן זקונים שמקבל כמעט כל מה שהוא רוצה בחיים... הבעיה איתו, בדומה להרבה ילדים מהדור הזה של הICQ (שונא את התוכנה הזאת!!!) שהם מחוברים יותר מדי למחשב. הוא כמעט לא מתנתק ממנו ולפעמים הוא יכול לשבת יום שלם ולא לזוז ממנו. הוא ילד כל כך חכם שפשוט חבל לי לראות איך הוא הורס לעצמו את החיים, כי בגלל זה הוא בכלל לא משקיע בלימודים או ביצירת קשרים עם ילדים בגילו (ולא דרך המחשב...). בגלל שאבי לא ממש נמצא בבית בגלל העבודה, מאז שהשתחררתי מהצבא הפכתי להיות כזה חצי אבא בשביל ר' ולכן הוא היה לרוב מקשיב לי, אבל בתקופות שאני לא נמצא בבית (חו"ל, אוניברסיטה) הוא עושה מה שבראש שלו ועולה על העצבים של כולם...

מאז שאני זוכר את עצמי, נחשבתי לילד הטוב. עשיתי כל מה שאמרו לי. בגיל 13 כבר התחלתי לעבוד במשק, את הלימודים בביה"ס סיימתי עם ממוצע גבוה, בצבא הייתי מפקד מחלקה וחייל מצטיין וגם עכשיו באוניברסיטה הולך לי לא רע בכל מה שקשור ללימודים. אז אם אני בן אדם טוב ותלמיד טוב איך זה שאני נכשל באוניברסיטה של החיים ?!?

אם יש מישהי שיודעת עלי הכל בזמן האחרון זו midoori, ידידה טובה שלי שהכרתי עוד בצבא. בתחילת השירות שלה, בגלל שלא עשינו ביחד שבתות בבסיס, לא ממש התחברנו, אבל לקראת סוף השירות, היא הפכה לאחת הידידות הטובות שלי בבסיס. עכשיו, 3 וחצי שנים אחרי שסיימנו את הצבא אנחנו עדיין שומרים על קשר והוא אפילו מתחזק... היא הבן אדם היחיד שסמכתי עליו ונתתי לו לקרוא את הבלוג שלי (חוץ מהעובדה שהיא זו שהחזירה אותי לעולמו הקסום של הבלוג). היא יודעת עלי דברים שאף אחד מהחברים היחסית קרובים שלי, לא יודעים.  זה פשוט כיף שיש חברים כמוה. תמשיכי להיות כמו שאת... לבלוג שלה - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=68751

לפעמים, אני יכול להיות מוקף בכל כך הרבה אנשים בחדר ועדיין להרגיש כל כך בודד...