| |
האקדמיה מאחוריי, החיים מלפני... נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה... |
| 12/2009
הימים האחרונים
לא יצא לי לכתוב בימים האחרונים... גם לא היה לי יותר מדי, וגם לא היה לי יותר מדי זמן בשביל זה... אפילו את האחיינית שלי לא ראיתי איזה ארבעה ימים רצופים, שזה בכלל שיא שלכשעצמו...
היום היה ארוך ומתיש... נסעתי עם אבא שלי לבית החולים לעבור את הניתוח בגרון... משום מה החליטו לשים אותו בסוף הרשימה (saving the best for last?) ובגלל זה פשוט התייבשנו שם בחדר... לא הייתי רוצה להיות במקומו באותן שעות... גם ככה הוא היה לחוץ לגמרי, אז למתוח את הבנאדם עוד כמה שעות נוספות, במיוחד כשהוא נמצא בצום של יותר מ-12 שעות - נראה לי מוגזם לגמרי... הוא כבר התחיל לתרגל את השתיקה הכפוייה שלו של אחרי הניתוח עוד לפני הניתוח... לא רצה לדבר עם אנשים בפלאפון, אז הייתי על תקן המזכירה שלו והמרגיע הרשמי של סבתא שלי... עם שלושה פלאפונים שונים ניהלתי את כל המידע שהגיע אלי לכל הנמענים האפשריים: משפחה, חברים, עבודה וכו'...
בשעה 1 ומשהו (הגענו לשם לפני שמונה בבוקר!!!) באו לקחת אותו לחדר ניתוח וכעבור כ-50 דקות סוף סוף הסכימו לנתח אותו... הניתוח עבר יחסית מהר (כשעה פלוס מינוס) אבל ההמתנה להתאוששות היה ארוכה הרבה יותר, מה גם העובדה שבשעה 1500 נעלמו כל האחיות והמנהלים של הקבלה של חדרי הניתוח והתאוששות (סיימו משמרת ואין להם מחליפים) גרמה לכך שלא היה לנו מושג מה קורה איתו בהתאוששות וזה די ביאס ועיצבן אותי ואת אמא שלי שהצטרפה כשעה לפני כן...
בשעה 4 וחצי הוא יצא בשעה טובה ונראה סבבה... אז ירד מד הלחץ המשפחתי ואני חזרתי הביתה... השלמתי כמה שעות עם האחיינית המגניבה שלי (למדה למחוא כפיים!) ובעיקר נחתי...
עכשיו נשאר לקוות שהתוצאות של הניתוח שיגיעו תוך שבועיים יהיו חיוביות... מגיע לנו קצת נחת...
חגיגות היומולדת שלי השנה היו די רגועות... יותר עם המשפחה (על האש וכאלה) ופחות עם חברים... האמת, משום מה השנה הרבה חברים שלי בחרו משום מה לחגוג את יום ההולדת שלי בחו"ל... מה? היה דיל מיוחד ב-3/12?
לא נורא... אני שרדתי... יצאתי לפאב עם כמה חברים טובים לשתות קצת (אבל ממש קצת) וקיבלתי קצת מתנות (ערכת פוקר, סטרימר לטלוויזיה, עציצים ועוד...) ובעיקר נחתי... בגילי, מנוחה זה דבר חשוב, לא? 
סוף סוף השעון שלי חזר מתיקון... שלושה שבועות הייתי בלי שעון... ואני חייב לציין שאני די לא מתפקד בלי שעון... כמות האיחורים שלי לעבודה באותה תקופה עלתה בצורה הזוייה... אבל לפחות היה תירוץ טוב, לא?
איזה בליינד סייד היה היום בהישרדות, הא?!? העונה הזאת פשוט חזקה ביותר... לא יעזור מה שיגידו לי, מדובר בתוכנית הריאלטי הטובה ביותר!!! ואפילו הגירסא הישראלית מתחילה להיראות כמו שצריך... שמעתי שהתחילו כבר עם אודישנים לעונה רביעית... אין יותר מרוצה ממני...
זהו זה להפעם...
אני חייב ללכת לישון,
גם מחר יש יום ארוך... משמרת בוקר, בית חולים ובת מצווה בצפון בערב...
עד הפעם הבאה,
רק בריאות!
קונאן
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Konan Mc'konan