היום: היום.

השעה: מתישהו בצהריים.

הסיטואציה: יושבים אני ו- א', שותפי לדירה במרכז המסחרי הגדול של ב"ש ואוכלים שווארמה. מגרש החניה של המקום עמוס עד אפס מקום. בקושי מצאנו מקום להחנות את האוטו של א'. חופש חנוכה היום. מלא ילדים מסתובבים מסביב. הרבה צעקות, יללות וצחוק של ילדים ברקע. אנחנו מוצאים מקום לשבת ונהנים מהשמש. נטענים... בשולחנות מסביבנו יושבים הורים וילדיהם. לידנו מתיישבים זוג צעיר עם תינוק. האמא לחוצה, האבא עייף, והתינוק בוכה.

א', מסתכל עליהם במשך דקה, ואז פונה אליי: "איזה חרא זה ילדים..."

אני מסתכל עליו ועונה, " למה ? מה רע? אתה לא רוצה גם ?"

"בטח שאני רוצה, אבל לא ככה, בגיל צעיר." הוא עונה לי.

"באיזה גיל נראה לך שתרצה?" אני שואל מתוך סקרנות.

"35 ככה, יהיה מעולה." הוא עונה בטבעיות.

"35 ?!? לא נראה לך שזה גיל מבוגר מדי ?" אני לא מחכה לתשובה ומפציץ בעוד שאלה, "וכמה ילדים נראה לך שתרצה?"

הוא מסתכל עליי, נותן ביס בבאגט, חושב קצת ועונה: "אני לא חושב ש-35 זה גיל מבוגר! אני רוצה להנות קצת מהחיים, אני אסיים תואר בגיל 28, אז אני מאמין שתוך 7 שנים מקבלת התואר אני כבר אהיה מסודר ומוכן לילד הראשון. אח"כ אולי עוד ילד, וזהו... מה כל כך מוזר בזה ? למה ? מתי אתה חושב שתרצה להיות אבא ?" הוא שואל אותי.

"בגיל 29." אני עונה בהחלטיות. "נראה לי גיל מתאים. לא צעיר מדי, לא מבוגר מדי, אני אהיה 3 שנים אחרי התואר, מקווה שעד אז אספיק עוד קצת לטייל ולהסתדר מבחינה כלכלית."

"29 ?!?" הוא שואל בנימה מופתעת. "למה כל כך מהר ?"

"כי ככה נראה לי. לומר לך את האמת - אני מת על ילדים. אני מת שיהיה לי כבר ילד. לא משנה אם זה בן או בת. רק שיהיה. כשאני נולדתי ההורים שלי היו בני 24! אני יודע שמאז השתנו כמה דברים, אבל עדיין, זה נראה לי מאוחר מדי ללדת בן ראשון רק בגיל 35. אני רוצה להיות אחד מההורים הצעירים הללו שיש להם זמן לילדים שלהם ולא מאלה שכבר אין להם כוח להשקיע בהם..."

נכון, מוזר לשמוע את זה מסטודנט ישראלי בן 25, אבל ככה אני מרגיש. בזמן האחרון גם נולדו לכמה מבני דודי וחבריי ילדים וזה גם מה שגרם לי לרצות. ככה אני... עוף מוזר...  

א' מסתכל עליי, מחייך ואומר: "חכה חכה, אני עוד אתפוס אותך במילה... בפעם הראשונה שתתקשר אלי בגלל הבכי של הבן שלך אני אזכיר לך את מה שאמרת..."

אני יושב מולו ומחייך בחזרה...

בינתיים אלה שישבו לידנו ובמקומם התיישבה משפחה אחרת... א' מסתכל אלי, מחייך חיוך זדוני וקורץ, "אתה יודע, בשביל שיהיה לך כבר ילד אתה צריך גם אישה..."

"אני יודע..." אני עונה לו בחיוך עצוב... "אני יודע..."