ובכן, צריך לחזור לביקור מולדת במושב... תפסתי טרמפ עם ט', חבר ילדות שבמקרה גם לומד איתי ביחד באוניברסיטה. דווקא היינו חברים ממש טובים עד הצבא מאז התראנו פעם בכמה חודשים והקשר ניתק. לפני שנתיים פגשתי אותו במקרה בקווינסטאון שבניו זילנד וגילינו להפתעתנו שאנחנו הולכים ללמוד ביחד...

עם ט' יש לי בעיה. מצד אחד, הוא היה אחד החברים הכי טובים שלי לאורך כל הילדות, אבל מצד שני גיליתי את אופיו האמיתי כשהוא העדיף לנתק את הקשר ביננו. בניגוד למ', החבר מאחד הפוסטים הקודמים ששמר איתי על קשר גם בתקופת הצבא, ט' לא ממש ניסה לחדש את הקשר, ותמיד יש לי את ההרגשה כאילו הוא חבר שלי רק לשם "לימודים"... יעני שומר על קשר על מנת שיוכל לצלם ממני סיכומים ועזרה בהכנה למבחנים. שלא תבינו לא נכון, אין לי בעיה לעזור לאנשים בלימודים, אבל הצביעות הזאת של כאילו "חבר" כשבעצם הבן אדם רוצה רק לנצל אותך פשוט מפריעה לי.

מוזר, אבל עוד בתקופת בית הספר מישהו הזהיר אותי מפני ט', שאלו כוונותיו, ואני התייחסתי לכך בזלזול... נראה לי שזאת הייתה אמא שלי... מסתבר לאנשים יותר מבוגרים ממך יש קצת יותר שכל והבנה ממה שיש לך... לקח לחיים...

מחר יום שישי. אני אמור להתקשר לל' ולראות אם מתאים לה שאבוא לבקר. קניתי לה אפילו מתנה לדירה החדשה. מאפרה. אני יודע שזה קצת נדוש, אבל דווקא יש מאחורי זה אמירה, או יותר נכון מעין בדיחה פנימית. מסתבר שהבחורה, כמעט בת 24, מעשנת בחשאי. וכשאני כותב חשאי, אני מתכוון לכך שהיא מפחדת שההורים שלה יגלו שהיא מעשנת... בפעם הראשונה שהיא סיפרה לי את לא ידעתי אם לבכות או לצחוק... מוזר שבגיל יחסית מבוגר יש אנשים שעדיין מסתירים דברים כאלה מההורים שלהם... אני לא ממש מעשן... זאת אומרת, שאני מעשן מדי פעם, מעשן של חבר'ה כזה. בחיים לא תמצאו אותי מעשן ככה סתם לבדי, אלא אם כן אני ממש עצבני... אני אף פעם לא אמרתי להורים שלי על כך, אבל אני יודע שהם יודעים מזה. אף פעם לא ראיתי לנכון ממש לספר להם את זה, כי לא ממש חשבתי שאני מעשן מספיק סיגריות בשביל שאוכל לספר...

בכל מקרה, אני מקווה שתאהב את המתנה...

קניתי את שני הדיסקים של אלג'יר... הייתי חייב...