לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


האקדמיה מאחוריי, החיים מלפני... נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה...
Avatarכינוי:  Konan Mc'konan

בן: 44

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

ימי הקיץ החמים


מתי מגיע כבר החורף?!?
נמאס מהחום הזה...
האמת, בסביבות השעה 7 ורבע מתחילה בריזה אדירה אצלנו במושב, ככה שלטייל בשדות הפתוחים שווה לסבול את שאר שעות החום המטורפות האלה, אבל אני לא יודע עד כמה זמן זה יחזיק מעמד מבחינתי, אני איש של חורף, ככה זה תמיד היה וככה זה תמיד יהיה... איך אומרים החבר'ה: נמר לא יחליף את חבורבורותיו...
אתמול הייתה לי שיחת טלפון קשה עם בן דוד שלי. השבוע יש אזכרה של 30 יום למות דודי (אבא שלו) ודיברנו ביננו על המצב ואיך מסתדרים המשפוחה ובאמצע הוא התחיל לבכות ולא ידעתי מה לומר לו... מילא אם הייתי עומד לידו, הייתי יכול לחבק, לעטוף... אבל מה עושים במצב כזה בטלפון, מה כבר אפשר לומר שלא ישמע כאילו נלקח מספר הקלישאות הגדול? עצוב לי עליו... ההבדל בגיל ביננו עומד על 3 חודשים בלבד. תמיד היינו החברים הכי טובים במשפחה, אבל עדיין לא ידעתי מה לומר לו. אמרתי לו שאחרי שהמצב ירגע קצת, הוא צריך לבוא להתאוורר קצת במושב. הוא פעם עשה את זה ונהנה (ביננו, מי לא נהנה לגור במושב?) אבל עכשיו המצב שונה. הוא אומר שהוא לא יכול להשאיר את דודה שלי לבד... אני מבין אותו מצד אחד, אבל מצד שני אני חושב שמתישהו הוא יצטרך להבין שהוא צריך גם לחשוב על עצמו. יש לו שני אחים גדולים שיכולים גם הם יותר לתרום, אבל לך תגיד את זה לבן אדם, ועוד אחד שנמצא באבל...

חזרתי אתמול לעבודה אחרי שלושה שבועות של חופש.
היה חופש טוב, מונדיאל וכאלה אבל בסופו של דבר, די השתעממתי. האחיינית שלי חזרה לעצמה רק בסוף החופש ככה שהמצב בבית היה די מתוח ולא הכי נעים...
ככה שהחזרה לעבודה לא הייתה הכי מבאסת בעולם... כל מי שראה אותי בעבודה התנהג כאילו חזר הדוד שלו מאמריקה אחרי 30 שנה... כולה שלושה שבועות... אפילו שאני לא הכי סובל את העבודה שלי, היה טוב לחזור, לראות את החבר'ה, לשמוע רכילויות וסתם להעביר צחוקים...
גם קפצתי לביקור אצל הבעלים של החבר'ה (AKA הבוס הגדול). אחרי שעברתי את הניתוח, כנראה מישהו סיפר לו על זה או משהו כזה, כי הוא אישית התקשר אליי ושאל לשלומי... רק שתבינו, הבן אדם מולטי מיליונר, חבר במועדון החברים של נוחי דנקנר, יש לו איזה עשרות חברות על הראש מלבד החברה שלנו, אבל הוא עדיין מוצא את הזמן לשאול לשלומם של העובדים שלו... הדבר ממש ריגש אותי... גם נתן לי תחושת עידוד לכך שאם הבוס מכיר אותי מספיק טוב, כדי שאני אוכל ללכת אליו בבוא הזמן לבקש שדרוג בתפקיד, הוא גם יידע מי אני...

לפני הניתוח הכנתי לי מלא סדרות, סרטים וספרים (היה שבוע הספר ומלא מבצעים) על מנת להעביר איתם את הזמן, אבלמשום מה כמעט ולא נגעתי בהם... יכול להיות שזה סמפטום מהניתוח או משהו כזה, פשוט לא התחשק לי...
מה שכן, ראיתי המון טלוויזיה...
אז על מה אני ממליץ?
קודם כל נתחיל עם סידרה קצרה ביותר (6 פרקים) שאין לי מושג אם תחזור לעונה שניה, אבל אותי היא שעשעה... מדובר בסידרה "עברייני על" שמשודרת/שודרה בYES. באנגלית נדמה לי שקוראים לה MISFITS או משהו כזה. בקיצור, מדובר בחבורה של צעירים עבריינים באנגליה שמקבלים כוחות על במהלך עבודות שירות שהם מבצעים... הגירסא הבריטית ל"גיבורים", רק בצורה משעשעת. הכי קורע אותי שם זה השחקן רוברט שינן, לפי דעתי הוא יהיה אחד הכוכבים הבאים באנגליה...
סידרה נוספת שראיתי זאת "הבטן הרכה". נדמה לי שהיא גם משודרת בYES, אבל אני אישית הורדתי את הפרקים מהאינטרנט (UNDERBELLY בלועזית). הסופראנוס האוסרלי, רק שהפעם מדובר בסידרה שמספרת סיפור אמיתי לגמרי ולא פרי דמיונם של כמה תסריטאים משועממים. ומי שחובב סדרות אוסטרליות (קרוב רחוק, בנות מקלאוד, שכנים שכנים וכו') יהנה לפגוש כל מיני שחקנים מוכרים מן העבר. מסתבר שגם בתעשיית הטלוויזיה האוסטרלית, כמו התעשייה הישראלית, אותם שחקנים משחקים באותן הסדרות... אבל לי זה לא איכפת... בתוך שלושה ימים סיימתי את העונה הראשונה...
בעת ביקוריי אצל ההורים יצא לי לראות איזו סידרה שמשודרת בHOT ושמה בישראל הוא TLV, סוג של ריאליטי (סוג של ריאליטי בגלל שזה יותר נראה לי יותר מדי מבויים בשביל להיות ריאליטי נטו) על 4 צעירים שמנסים את מזלם בעיר הגדולה תל אביב בתחום הבידור. כל אחד מהחבר'ה (3 בנות ובן) מקבלים דירה משודרגת במרכז תל אביב (רחוב ריינס אם אני לא טועה) ומקבלים גם "ראיונות עבודה" במקומות עבודה הקשורים בתעשייה (פנאי פלוס, ערוץ הספורט, רדיו 103FM ומשרד יחסי ציבור כלשהו) כשכמובן כולם בסופו של דבר עוברים את הראיונות ומתחילים לעבוד... כמו שאמרתי, זה נראה מאוד מבויים, אבל לי זה לא משנה... העביר לי טוב את הזמן...
ואיך אפשר בלי הישרדות... יאללה, שיעיפו את הדן מנו הזה?!? אם הם לא עושים את זה בפרק הבא, הם החבורה הכי פאתטית שנראתה אי פעם במשחק... במיוחד אחרי שהעיפו את מרינה... מילא את אנגלנדר, אבל למה את מרינה?!? כמה שסימפטתי את מעיין (בגלל המראה שלה, פשוט בחורה כובשת...) היא פשוט מבלבלת בשכל... אם אני הייתי תקוע איתה על אי בודד נראה לי שהייתי מתחרפן אם בכל בוקר היא הייתה מתחילה לשיר לי את שיר הבוקר שלה... רק שבשבקין וגולד לא יעופו... הכי מצחיקים בשבט... כל קטע עדות שלהם קורע אותי מצחוק...

טוב, עד כאן להפעם...
מיקה, ביקשת אז לא חיכיתי עוד חצי שנה עד לפוסט הבא...
שיהיה שבוע מצוין לכולם.
עד לפעם הבאה, אִילָה לִיקָה....
קונאן.
נכתב על ידי Konan Mc'konan , 19/7/2010 10:00   בקטגוריות משפחה, שגרת החיים שלי  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



25,319
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKonan Mc'konan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Konan Mc'konan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)