כשקיבלתי אותי ממידורי כמעט לפני שנה וחצי לרגל כניסתי לדירה החדשה הוא היה פשוט מדהים ביופיו. הפרחים היו אדומים ומדהימים, הוא עמד זקוף כאילו היה מלך העולם. במהלך השנה טיפלתי בו בהשקעה רבה כמו שלא השקעתי בשום דבר בחיים שלי.

אפילו נתתי לו שם... אוונגרד... אם אתם חייבים לדעת - מתוך השפעה חזקה של הסרט "סודי ביותר"...

בכל יום השקתי אותו, שמתי לו אצות, ייצבתי אותו במקום בו יקבל הכי הרבה שמש (ואין הרבה מקומות כאלה אצלי בחדר...) בקיצור, הוא היה מעין שותף סמוי בחדר שלי...

בקיץ חזרתי לגור במושב... עבדתי על מנת לממן את הדירה לשנת הלימודים הקרובה... לתומי חשבתי שאם אגיע לביקור מולדת בדירה פעם בשבוע הכל יהיה בסדר... אז מסתבר שטעיתי...  למרות שכשהגעתי לדירה השקתי את אוונגרד, הוא לא חזר לקדמותו ובכל פעם מצבו התדרדר עוד יותר. באוקטובר כשחזרתי לדירה לפני הלימודים גיליתי אותו, שבור, שפוף, כבר לא ירוק, כל ענפיו נבולים וכל הפרחים שהיו פעם כל כך אדומים ויפים נשרו להם...

מאז עברו כמעט 3 חודשים, אבל אוונגרד עדיין יושב אצלי על אדן החלון... אני משאיר אותו כאילו במחשבה שהוא יתעורר לתחיה מתישהו בדרך נס...

בצורה מסויימת - ככה גם נראים החיים שלנו על כדור הארץ... אני לא רוצה להזדקן...

משום מה לא מצאתי שום תמונה של אוונגרד בימיו הגדולים... כל מה שנשאר לי ממנו - זו התמונה הזאת...