היום, במהלך הצ'יטוט היומי שלי עם מידורי במסנג'ר היא סיפרה לי שלחברה טובה שלה יש בעיות עם החבר ושהיא הלכה לשבת קצת איתה ולעודד אותה...

אם יש משהו שממש מעצבן אצל חברים שלי שיש להם חברות קבועות זה העובדה שהם באים אלי עם כל הצרות שלהם בחיי הזוגיות... לא יודע למה... ממה שזכור לי מעולם לא הוצאתי תואר בפסיכולוגיה או סיימתי בית ספר לכמורה... לכו לספר את הצרות שלכם למישהו אחר ותעזבו אותי בשקט... לא מספיק שכשאנחנו מסתובבים ביחד ואתם מתגפפים לכם בלהט כשאני יושב בדד בצד, עכשיו כשיש טיפה בעיות בגן עדן גם הפעם אני צריך לסבול?!?

קודם כל תבינו דבר אחד - אם אין לנו (לחבר'ה הרווקים) חבר/ה - סימן שמשהו דפוק אצלנו - אז למה לבוא לבקש עזרה ממישהו שנמצא במצב יותר גרוע משלכם ?!? בא לכם לבכות למישהו - צלצלו לער"ן או שימו פתק בכותל - למה דווקא על הכתף שלי ?!?

חוץ מזה, כשאתם באים ומספרים לנו כמה קשה לכם במערכת היחסים ושנמאס לכם וכו' - רוב מה שאנחנו שומעים זה "בלה בלה בלה" ו-"ידה ידה ידה"... אנחנו משתדלים לא להקשיב... כי אם נקשיב, זה רק יגרום לנו לרצות להישאר רווקים...

בשנה האחרונה חוויתי זאת על בשרי בצורה קשה... טוני, זה שטוען שהוא חבר שלי, נפרד מחברה שלו אחרי חצי שנה... במשך חודשים כל מה שהייתי שומע ממנו זה כמה קשה לו להיות איתה ושהוא לא יודע מה יצא מהקשר שלהם... ואני בתור חבר נאמן ניסיתי לעודד... מה שמדהים זה, שבכל הפעמים שבא להתלונן אפילו פעם אחת לא שאל אותי מה קורה אצלי... כי ככה זה אצל אנשים כאלה... שקועים בעצמם ושוכחים מהאחרים... עכשיו, כמעט שנה מאז שהוא נפרד מההיא - הוא יוצא עם מישהי אחרת... ונחשו למי הוא מספר על כל הבעיות עם הבחורה החדשה?...