היום עשינו קניות...

כמו בכל שבוע נסענו לעשות קניות במגה, היכל התהילה של הקניות מבחינת כלל הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון... זה כמו ללכת למסיבה בפורום או ללכת להופעה בבארקה - אם אתה לא שם - אתה לא קיים...

איך שחזרתי מהפר"ח יצאנו לדרך... בדרך גם אספנו את גת, כביכול חבר של אילן מהלימודים שתפס עליו טרמפ אחרי ששמע שאנחנו נוסעים לקניות.

בדרך כלל אני שונא קניות - בגלל זה, אני מעדיף להגיע עם רשימה מוכנה על מנת שהסבל יהיה כמה שיותר קצר... נראה לי גם יותר הגיוני וחסכוני בזמן וכסף... השנאה הזאת נובעת בעיקרבגלל טראומה שעברתי בתאילנד עם שלוש בנות שגררו אותי בכל רחבי בנגקוק על כל שווקיה וחנויותיה... מאז אני משתדל להימנע מלצאת למסעות של קניות... אבל מהקניה במגה אני לא יכול להימנע...

היום עשינו את הקניות בזמן שיא... תוך 20 דקות היינו בקופה... אחרי שעברנו את הקופה התחלנו לחפש את גת... ידענו שהבחור לוקח את הזמן שלו כשהוא עושה קניות (זו לא הפעם הראשונה בה הוא נדחף אלינו בזמן קניות...) ולכן עוד בהתחלה הקצבנו לו זמן...

לא מצאנו אותו ולכן החלטנו ללכת לשים ת'דברים באוטו בתיקווה שיצא מאיזה חור עד אז... עוברות 20 דקות ואין סימן לבחור... מד העצבים שלי ושל אילן התחיל לעלות בהדרגה ואילן החליט להתקשר אליו... אחרי כמה נסיונות האידיוט סוף סוף ענה... שאל איפה אנחנו... אילן בנימה עצבנית הסביר לו שאנחנו מחכים לו באוטו כבר הרבה זמן והבחור אמר שחיכה לנו בקופות... בן זונה! מה הוא חושב לעצמו ?!? שאנחנו לא יודעים שהוא עוצר בכל דוכן מדוכני הטעימות כדי לטעום ?!? בזמן שהאנטיפט הזה ניגב חומוס אנחנו יושבים בחוץ כמו כלבים, מתים מקור ומחכים לו שיגיע...

אילן הבהיר לו שאם לא יגיע בעשר הדקות הקרובות הוא יצטרך לדדות ברגל הביתה... ואכן לקראת סוף הדדליין היצור מגיע... כולו שמח כשחיוך מרוח לו על הפרצוף מאוזן לאוזן... בשקט אני לוחש לאילן שיכניס לרוורס ושידרוס אותו... הוא כמובן לא עשה זאת אבל כמו שאני מכיר את אילן הוא חשב על זה... אחרי שהוא בשעה טובה ומוצלחת שם את השקיות שלו בבגאז' הוא מתיישב מאחורינו ואומר: "וואוו, קניתי 3 פומלות שחבל על הזמן..."

אילן ואני מחליפים מבטים נזעמים... במשך 5 דקות עד שהורדנו אותו הוא לא הפסיק לזיין את השכל על הפומלות שלו... אם היה נוסע איתנו עוד חמש דקות אני בטוח שהוא היה מוצא לפחות אחת מהן תקועה לו עמוק בתוך התחת שלו...

איך שזרקנו אותו בדירה שלו אילן מודיע לי חגיגית : "זהו זה... אין יותר טרמפיסטים..."