יש סרט כזה... שמעתי את השם הזה פעם... אני בטוח...

בכל פעם שאני שומע אותו אני נזכר ביום ההוא במחסן אי שם בניוארק, ניו ג'רזי...

זה היה אחד מימי המובינג העליזים שלי... תקופה בלתי נשכחת. כמו כל חייל משוחרר שני במדינת ישראל טסתי לארה"ב לחפש את הכסף הקל. אם יש משהו שחייבים להבהיר - מובינג בחיים לא יכול להכלל בהגדרה של כסף קל! חרא של עבודה! הייתי התאילנדי של האמריקאים...

anyway - יום אחד בעל החברה שלח אותי ועוד 2 חבר'ה לstorage של החברה. מה שקורה במחסן הזה הוא שישנן עבודות בהן האנשים שעוברים דירה רוצים לאכסן את החפצים שלהם בשל מיליון סיבות אפשריות... אנחנו בדרך כלל לא שואלים למה... במקרה הזה סיפרו לנו... מסתבר שבחור אחד מעל בכספי החברה שלו וברח עם משפחתו. בעל החברה שכר אותנו ל"נקות" את הבית שלו מכל החפצים על מנת שיוכל למכור את הבית ולהחזיק בחפצי המשפחה שנמלטה כ"בני ערובה". עברו מספר חודשים ולבעל החברה נמאס לשלם שכירות במחסן של חברת המובינג שלנו אז הוא ביקש מאיתנו למצוא את כל מכשירי החשמל שאפשר היה למצוא ואת כל שאר הדברים פשוט לזרוק לזבל... וככה עשינו... הייתם צריכים לראות את החבר'ה מהמובינג... רק שמעו שיש דברים שאפשר לקחת - ישר התנפלו על "הסחורה"... פתחו כל ארגז, עשו בלגאן... ממש חיות. אני הייתי "צעיר" יחסית ודי ממושמע אז עשיתי את העבודה בעוד "החיות" רבו שם על "הטרף"...

באחת הפעמים שבהן באתי לקחת ערימה של דברים למכולת הזבל שעמדה בחוץ, קלטתי את דודו ותומר רבים על איזו קופסת מתכת... שמעתי ויכוח בין השניים... היו בטוחים שמצאו איזו קופסה עם תכשיטים או משהו כזה. בסוף דודו לקח את הקופסא לעצמו וחיפש מברג לפתוח אותה. לידו הייתה זרוק קרטון קטן. הרמתי אותו וקראתי מה היה כתוב במדבקה שהודבקה עליו.

 "ceader lanes cemetery" ומתחתיה היה כתוב: "these are the remains of..."  באתי אל דודו והראתי לו את הקרטון. האידיוט לא ידע אנגלית... אתה מגיע לארה"ב בלי לדעת מילה באנגלית ?!? והבחור עוד רצה להשתקע שם...

תירגמתי לו את הכתוב על הקרטון... לרגע הוא קפא... זרק את הקופסא על הריצפה ורץ לשטוף ידיים... הבחור היה מסורתי ודי נכנס לפאניקה.

ברקע אני שומע את תומר נשפך מצחוק... עומד ליד דודו שממש רעד ולעג לו...

אני הסתכלתי על הקופסא... ברקע אני שומע את דודו צורח -"תעיף את זה מפה! אני לא יוצא מהשרותים עד שזה לא עף מהמחסן!" לקחתי את הקופסא, הכנסתי אותה לקרטון והנחתי אותה ליד הפח (לא בתוכו) שמחוץ למחסן... 

מדהים לאן זה מגיע... אתה חי חיים שלמים ובסופו של דבר הכל מסתכם בכך שהאפר שלך מונח בתוך קופסא מסכנה באיזו סימטה חשוכה ליד פח זבל בניוארק, ניו ג'רזי...

מה שכן - מאז דודו לא חזר למחסן...

אהה... ואני מצאתי שני מחבטי בייסבול לקחת הביתה...