חזרתי למושב...
שבוע שני ברציפות. גם מחר יש ארוע בצפון, כמו בשבוע שעבר רק עם יותר משתתפים. שוב צריך לקום בבוקר, לעלות על האוטו ולנסוע לפחות שעה וחצי עד ליעד המבוקש. אם יש פלוס בארוע הזה הוא ככל הנראה העובדה  שיוצא לי  לנהוג קצת... מאז שסקודי, הרכב שלי, יצאה לגימלאות מוקדם מן הצפוי יוצא לי לנהוג על רכב פעם בכמה שבועות. בשבילי זה לא ממש קל כי אם יש משהו שאני ממש אוהב - זה לנהוג...
בגלל שאני יליד דצמבר קיבלתי את רישיון הנהיגה בסוף כיתה י"ב אחרי כל החברים שלי, מה שתיסכל אותי ביותר באותה תקופה, אבל מאז שקיבלתי אותו ניצלתי כל רגע ורגע... בגלל זה אף פעם לא מפריע לי להיות זה שמתנדב להסיע את החבר'ה  מהצבא כשעורכים מפגש, ובגלל זה אף פעם אני לא אהיה זה שיתעצל להקפיץ מישהו...
בתקופה בה שהיתי בארה"ב ועבדתי כמובר, העבודות היותר טובות מבחינתי היו אלה שכללו נסיעת long distance. גם אם זה היה אומר לנהוג במשך 28 שעות רצוף! (והיו כמה מקרים כאלה... אני ועוד בחור מתחלפים כל 4 שעות - היה פשוט כיף). כל מה שאני צריך זה מוסיקה טובה ואני מסודר... גם בניו זילנד חזר אותו הסיפור, ושם זה בכלל תענוג לנהוג... הכבישים מפותלים עם נופים מרהיבים ברקע, ממש מרגישים כאילו נמצאים בתוך משחק מחשב כזה או בסרט של ג'יימס בונד...
פחות או יותר לפני שנה סקודי שבקה חיים ומאז חיי השתנו ללא הרף... אין יותר חופש תנועה כמו שהייתי רגיל אליו, צריך לקום בבוקר 15 דקות יותר מוקדם בשביל להספיק להגיע להרצאות בזמן, צריך להתעלק על חברים (בעיקר על אילן) על מנת לתפוס טרמפים אם אני רוצה להגיע למרכז והכי גרוע - צריך לנסוע באוטובוסים כשלא מוצאים שום טרמפ...
בגלל שאין לי כסף סקודי יושבת פה מתחת לחלון של החדר שלי בבית שבמושב ומחכה לה. נראה לי שבמנוע שלה צמחו כבר כמה צמחים... סיפור לא פשוט להחזיק אוטו ולתחזק אותו. אולי בגלל זה החלטתי היום באופן יוצא דופן למלא טופס טוטו ולשלוח... 18 מיליון הפרס הראשון... ככל הנראה ביזבזתי 20 שקל, אבל איך אומרים - שיהיה...

בכל מקרה - שיהיה סופ"ש רגוע לכולם...

דרך אגב - אם אני לא עונה לכם  לתגובות- זה לא כי אני לא רוצה, אלא בגלל המחשב ה- $#$%#$&*$%%^ הזה...