ילדים...
לכל מקום היום אליו פניתי ראיתי ילדים...
זה התחיל בברית מילה. התרוצצו בין  השולחנות כאילו אין מחר. הבת של בת דודה שלי מצד אחד והבת של בן דוד שלי מן הצד השני. בין לבין עוברת בת  דודה שלי עם ה"חדש" שלה, כולה  בן חצי שנה, תינוק מדהים... כולם טוענים שהוא דומה לי משום מה... גם חתן הברית מילה (אי אפשר לומר עליו בדיוק חתן הבר מיצוה) עושה את הדווארות שלו עם אמא ואבא שלו... פעם ראשונה שראיתי את אמא שלו מחייכת, יצאה כנראה מהדיכאון הפוסט-הריון שלה.
כל שניה אחותי תופסת לעצמה את אחד הילדים ומנדנדת לנונו, בעלה לעתיד, "נכון שמתאים לי אחד כזה ?" כאילו הוא היה איזה צעיף או מגפיים חדשות... הוא לעומת זאת ניסה לשנות בכל פעם נושא, אבל ללא הצלחה... הסתכלתי על בני הדודים שלי, אלו שיש להם כבר ילדים בקנאה. איזה כיף להם...
אחרי שהטרטור נגמר ונטשנו את האולם נסעתי עם רון אחי הביתה. בדרך דיברתי עם אלישבע, מסתבר שהיא חזרה לסופ"ש למושב שלה בעמק יזרעאל - אז החלטתי לקפוץ לכוס קפה. עמק יזראל עכשיו ירוק מתמיד, פשוט תענוג לעבור שם...
המשפחה של אלישבע קצת מופרעת... בעצם לא קצת, אלא הרבה. אבא שלה הוא ממש ילד קטן - מצחיק בטירוף. כשהגעתי ראיתי שגם אחותה (שקטנה ממנה, בת 21 בסה"כ , נשואה +1) נמצאת שם. היא הביאה איתה את הבן שלה. איזה ילד מדהים! כזה חייכן, צוחק , מספר סיפורים, לא הפסיק להשתולל מן הרגע שהגענו (כל הזמן קרא בשם שלי...) - אחחח... אם הייתי יכול  - הייתי רוצה שיהיה לי ילד כזה.

קווין סמית' פשוט ענק! אין שום דרך לתאר את הבנאדם. הוא מגיע אל מול קבוצה  ענקית של סטודנטים  אמריקאים מתלהבים ועונה על כל שאלה ששואלים אותו, עד כמה שיהיו אבסורדיות ומטומטמות. מספר על הרגעים המביכים ביותר שלו כאילו אין אף אחד בחדר, לא מתבייש בדבר, לא מתעצבן, לא נעלב, פשוט מחייך... הייתי רוצה להיות כמוהו... חסר עכבות וחסר בושה...
בעצם כשאני חושב על זה - אם גם לי היה את הכסף שיש לו - לא הייתי מתרגש משום דבר...

ארתור מילר, המחזאי המפורסם נפטר הלילה. ככל הנראה מהחיידק הזה שמחסל לאחרונה הרבה סופרים/משוררים/מחזאים וכו'...
 הוא כתב הרבה מחזות מפורסמים, כשהמפורסם מכולם, "כולם היו בניי", גרם לי ללא מעט עצבים בכיתה י"ב... כולם יזכרו לו את מה שכתב, אבל אני רק אזכור לו את העובדה שהיה נשוי לאחת הנשים המפורסמות והמבוקשות אי פעם בתולדות ההיסטוריה - מרילין מונרו...