כבר ארבעה ימים שאני מצונן. בגלל זה נשארתי בבית בכל הסופ"ש (למעט גיחה הכרחית לצפון).
הכי מעצבן זה ללכת לישון מצוננים... קשה לנשום ורק אם אני ממש עייף אני ארדם מהר - ואם לא כך הדבר, אני יודע שלילה ארוך של משיכות אף עומד לעבור עלי. מעצבן שעדיין לא המציאו משהו כמו האנטי-וירוסים שיש במחשבים, רק לבני אדם. ככה שברגע שנכנס הוירוס לגוף שלנו הוא יחוסל מיד או שיושם בהסגר ככה שלא יוכל להתפשט... עשרות זוכי פרסי נובל יהודיים בתחומי הבריאות, הביולוגיה והכימיה - אבל תרופה מסכנה שתחסן לצמיתות את הגוף האנושי מצינון הם לא יכולים למצוא!
בערוץ 23 מריצים לופ של פרקים של זהו זה... הוי, הנוסטלגיה... מה שכן - הדברים שפעם הצחיקו אותי לא מעלים אצלי אפילו גיחוך קל... מעניין אם זה אני או הם...
מחר אני חוזר לדירה, שבוע "חופש" לפני תחילת סמסטר ב'. יש מלא סטודנטים שטסים לחו"ל, יש כאלה שיורדים לאילת, כאלה שיוצאים לטיולים בארץ... אני לעומת זאת הולך לשבת ולנסות לכתוב עבודה, שאני עדיין לא יודע מה אני הולך לכתוב בה. הגעתי למסקנה שאני צריך להתרחק כמה שיותר מעבודות - ואם אפשר רק מבחנים, השקעה מינימלית עם ציונים מקסימליים...
הילה אלפרט מ"חדר מלחמה" פשוט נהיית סקסית יותר מפרק לפרק...