היה היום יום מוזר...

הלכתי לאוניברסיטה בסה"כ להרצאה אחת. היה די משעמם, ולא כתבתי כלום... מקסימום נצלם מסיוון.

אחרי שההרצאה הסתיימה, אדל התקשרה אלי ואמרה לי שיש לה איזה מאמר בשבילי העבודה שלי אז חיכיתי לה עד שתגיע ברחבה של בניין 90, הבניין הכי מרוחק באוניברסיטה, מעין פריפריה של האוניברסיטה (אני בכלל מכנה אותו בשם "הגלות"...). אני יושב ופתאום במכה אחת מתחילים להגיע כמעט כל האנשים שאני מכיר באוניברסיטה,  בין היתר החברים, "החברים", השנואים ואלה שסתם מתקרצצים. אשכרה הרגשתי כמו האפיפיור, אני רק מסתובב לשניה ומישהו אחר צץ... 

ז'וז'ה מגיע. אנחנו מתחילים לדבר, ואני אומר לו שאני הולך עוד מעט לאזכרה... פתאום משום מקום הוא זורק לי "יש לאח שלי מחר ניתוח, מורידים לו איזה גידול סרטני מהגרון... אמרתי לך, לא ?"

הייתי בשוק... הוא מעולם לא אמר משהו בנושא לפני כן... בגלל כל האנשים שלא הפסיקו להגיע בקושי הצלחתי להחליף איתו מילה. בסוף הוצאתי ממנו עוד כמה פרטים... הוא מתייחס לזה כאילו זה עוד סתם ניתוח. ממש מוזר...

חזרתי לדירה ובצהריים נסענו לאזכרה...

אזכרות זה משהו לא מובן... כולם עצובים ככה במשך 20 דקות של טקס כזה (קדיש וכו') ואחר כך הארוע הופך למעין פגישת מחזור... משהו כמו הדקות האחרונות של יום הזיכרון והדקות הראשונות של יום העצמאות... רק אצלנו אפשר לעשות מעבר חד כזה מעצב לשמחה...

פגשתי אנשים שלא ראיתי שנים... לא השתנו ממש... מה שכן - נהיו יותר משעממים... כמה אפשר לדבר על הלימודים...

מתישהו הנושא השתנה - החבר'ה מתחילים להתחתן... יונה הודיעה שהיא מתחתנת בקיץ... לירון אמרה שיש כבר דיבורים...

למזלי, לא הייתי היחיד שעדיין אין לו כיוון...

אחרי שהחבר'ה סיימו לרכל להם עזבנו את הבית קברות... משם נסעתי ישר לפר"ח, למרות שלא היה לי מצב רוח, הייתי חייב...  היה מתיש אבל עבר בשלום. בדרך חזרה החלטתי לחזור לדירה ברגל (במקום לקחת שני אוטובוסים כרגיל), ככה לנקות את הראש. שמתי מוסיקה והתחלתי לצעוד... מנווה זאב לשכונה ד'...  35 דקות והגעתי לדירה... עשיתי את זה כבר כמה פעמים, וחבר'ה באר שבעים ששמעו על זה אמרו לי שאני מטורף... לי זה לא משנה - כל מה שאני צריך זה מוסיקה ואני מסודר. הגעתי לדירה קצת מזיע, אבל הראש התנקה לו...

יש היום מסיבות פתיחת סמסטר, וביום רגיל רוב הסיכויים שהייתי הולך אליהן, אבל היום הרגשתי שזה לא במקום...

אולי מחר נלך קצת לבירוק, לשתות קצת אלכוהול עם החבר'ה ולהתפרק...

אמרתי לעצמי שאני לא יכול לכתוב 3 פוסטים רצופים עצובים... אז הנה משהו נחמד שקיבלתי במייל. למרות שאני לא סובל את השיר, וחושב שזה פשע לאנושות להחשיב דבר כזה כמוסיקה, אני שם אותו פה כי הקטע די שעשע אותי...