לא כיף לקום בבוקר אחרי שחצי לילה בכלל לא הצלחת להירדם...

לא כיף ללכת לאוניברסיטה להרצאה אחת של שעתיים רק בגלל שבודקים בקורס נוכחות...

לא כיף לצאת מהבית ולגלות שיורד קצת גשם ככה שצריך לחזור אליו בשביל ללבוש משהו מתאים...

לא כיף להגיע לאיחור להרצאה כשכולם מסתכלים עליך ומגחכים על כמה שאתה מזיע אחרי שרצת לאוניברסיטה...

לא כיף ללבוש בגדים חמים ולגלות שבעצם רק מעונן אבל הטמפרטורה די גבוהה...

לא כיף ללכת לבנק ולהיפרד מסכום כסף גדול לטובת בעל הדירה...

לא כיף להגיע לבנק, לראות שאין תור אבל לגלות שעובדת רק כספרית אחת ובדיוק עומד אצלה איזה בעל תחנת דלק שבא להפקיד את המיליונים שלו...

לא כיף להגיע לבניין שלך ולגלות שיש הפסקת חשמל...

לא כיף לעלות במדרגות החשוכות לקומה השלישית כשהאפשרות שאתה הולך לדרוך על חרא יכולה לקרות בכל רגע נתון...

לא כיף להגיע לדירה כשאתה מת מרעב, יש לך מלא אוכל טעים במקרר ואתה לא יכול לחמם אותו במיקרוגל...

לא כיף לגלות שהדבר היחיד שאתה יכול לעשות בדירה זה לקרוא איזה מאמר ארוך ומתיש להרצאה של יום חמישי...

לא כיף להתקשר לפר"ח שלך ולגלות שהפגישה איתו נדחת למחר, מה שדופק לך את כל התוכניות...

לא כיף בכלל היום הזה...

אבל למרות הכל - אני אופטימי... אם החצי הראשון היה כזה גרוע ומעצבן - מה כבר יכול להיות...

אני מסתכל על זה עכשיו ורואה כמה דברים בצורה שונה - חסכנו כמה גרושים בחשבון החשמל, פחות השמננו, אפשר ללכת לנמנם לכמה שעות, לא צריך לדאוג בקשר לשכ"ד ל-3 החודשים הקרובים, סיימתי את ה"שיעורי בית" שלי ליום חמישי...

בסופו של דבר- אלו כמה טלטלות... נתגבר עליהן...