ימי ראשון הסמסטר יצאו ככה שאני בקושי מצליח לנשום איך שהם מסתיימים.
זה מתחיל ב-4 שעות מעייפות באוניברסיטה...
זה ממשיך בנסיעות לצד השני של העיר בשביל הפר"ח...
שעתיים פר"ח ואז שוב חוזרים לנסיעות בחזרה לצד השני של העיר, בדרך כלל בשעה שכבר אין בהן אוטובוסים, ככה שצריך להסתדר עם מוניות שירות...
לאחר מכן - יש לי איזה פרוייקט שאני מריץ עם עוד איזה חבר מהאוניברסיטה, שאנחנו חייבים להגיש בימי שני בבוקר, ככה שיוצא לנו לשבת עליו איזה שעתיים במקרה הטוב.
בזמן האחרון הקניות עברו לימי ראשון - אין תור במגה ביום הזה, ואילן יודע גם שהבחור האידיוט ההוא שמנדנד לנו כל הזמן להצטרף אלינו לקניות, עסוק בהכנת איזה דו"ח מעבדה, ככה שהוא לא יוכל להצטרף אלינו ואנחנו לא נצא מניאקים מכל הסיפור.
אל כל הרשימה הזאת מצטרף בן דוד שלי פליקס. הוא מגיע לבקר בב"ש. יש לו איזה גיבושון או משהו כזה לקראת הצבא, והוא צריך להתייצב מחר על הבוקר בבירת הנגב, ככה שהוא ביקש לבוא לישון אצלי. אם ביקש - אז לא ניתן לא ?
מה שגורם לי לעוד קצת לחץ, כי עכשיו גם צריך לסדר את הדירה, לנקות פה ושם וכו'...
מה שכן - לאוניברסיטה לא הלכתי... אחרי סופ"ש ארוך של שינה טובה, חזרתי לסורי ולילה שלם לא הצלחתי להירדם. זה הוביל אותי על דיון קצר של המלאך והשטן בתוך ראשי, האם ללכת לאוניברסיטה, או לא... כפי שאתם רואים, השטן ניצח... והמשכתי לנמנם לי עד שטוני התקשר, הוא סיים איזה מבחן באוניברסיטה ובא לתת לי איזה ספר שהשאלתי לו לפני שהוא חוזר למושב.
לפחות הוא עשה את זה ב-11 וחצי ככה שעוד הספקתי לישון קצת...
עכשיו צריך ללכת לשטוף כלים...
איך שבא לי שהיום הזה יעבור כבר...
בכל אופן - שיהיה לכולם יום טוב ושבוע נפלא...
