לאחרונה הגעתי למסקנה שבאופן אירוני, מאז שהתחלתי ללמוד באקדמיה הפסקתי לקרוא ספרים.
אולי זה בגלל כל המאמרים המשעממים שהצטרכתי לקרוא במהלך השנה וחצי שאני לומד, או בגלל ההשתעבדות המוחלטת שלי לאינטרנט (קריאת בלוגים צורכת הרבה זמן, לא ?), אבל מה שאני בטוח יודע זה שכמות הספרים שקראתי ירדה באופן דראסטי בשנה וחצי האחרונות.
הקריאה אצלי באה בתקופות... אני יכול לקרוא ספרים בכמויות ופתאום להפסיק ולא לקרוא בכלל במשך חודשים... לא מזמן סיימתי תקופה כזאת שארכה כמעט חצי שנה נטולת קריאה...
תאמינו או לא, כשהייתי ילד, בערך בגילאי 9-12 הייתי קורא ספרים בלי סוף. תולעת ספרים כמו שכתוב בספר (משחק מילים שכזה...). תמיד הייתי ממונה כתורן ספרייה של הכיתה ובלעתי ספרים כאילו היו מים... אחר כך באה תקופת התיכון בה הספרים היחידים שקראתי היו אלה שחייבו לקרוא אותם בביה"ס.
בצבא חזרתי לקרוא פה ושם, אבל לא משהו רציני... עכשיו כשאני חושב על זה - מי שלמעשה החזיר אותי לתלם באתה תקופה היו קוסם אחד (הארי) והוביט אחד (פרודו)...
אפילו בחו"ל יצא לי לקרוא יחסית הרבה. אין כמו ספר טוב ככה על חוף הים בתאילנד, כשיש לידך איזה שייק טוב... באופן יחסית מוזר (ואולי לא) המקום בו קראתי הכי הרבה ספרים היה לא פחות ולא יותר הבית זונות בו עבדתי לפני שהתחלתי ללמוד. משמרות הלילה המעיקות גרמו לי לקרוא ספרים כאילו אין מחר... כמחצית מהמשכורת שלי הוצאתי על ספרים... מה שעצוב זה שיש לי ספרים פה על המדף שקניתי עוד בתקופה ההיא ועיין לא יצא לי לקרוא אותם...
עכשיו, אחרי שסיפרתי על קורות חיי בתחום הספרות, ברשותכם, אני אפרוש לי לקרוא בספר שהתחלתי אי שם לפני שנה...
