ככה אפשר לסכם את היום הזה...
זה התחיל אתמול, כשלוליטה התקשרה אלי במפתיע.
"תגיד, למה אתה לא נמצא במסנג'ר?" שאלה אותי...
"לא מפעיל אותו, סתם מסיח דעת...למה את שואלת?" אני עונה לה...
"אתה הולך לפורום (מועדון למי שלא יודע)?" היא שואלת.
"הלכתי כמה פעמים השנה... עכשיו את כבר מסקרנת אותי... למה את שואלת ?!?"
"אהה... כי רציתי לספר לך שאני באה מחר לב"ש!"
"כבר איימת ככה כמה פעמים בעבר, אף פעם לא עשית את הצעד הנוסף..." אני עונה לה בנימה צינית משהו...
"כן, אבל הפעם אני באמת מתכוונת להגיע...
איך שסיימנו את השיחה הייתי במעין היי כזה... הג'ויינטים שאסף, חבר מהאוניברסיטה, הביא איתו בשביל לעשן בזמן איזה משחק כדורגל, רק הוסיפו להיי הזה... היה ממש נחמד...
ההיי הזה המשיך ככה כל הבוקר, ואנשים אפילו שאלו אותי לפשר החיוך שלי. הוא נעלם מתישהו אחר הצהריים באמצע הפגישה של הפר"ח. לא יודע למה נתתי לה לגרום לי להאמין שהיא באמת מגיעה... היום כבר קיבלתי הודעה אחרת... היא לא מגיעה בסוף. קשה לומר שהייתי מופתע...
יותר מאוחר, התקשרו משע"ל, חברת הכ"א של הסטודנטים. מצאו לי עבודה. מאבטח באיזה בית ספר. כבר התחלתי להתלהב עד שגיליתי שהעבודה היא לא חלקית כמו שביקשתי, ומאחר שבמחלקה שלי יש קטע כזה של נוכחות חובה בקורסים, אני לא יכול לעבוד בבקרים. מה לעשות - הלימודים קודמים לכל...
טוני התקשר אלי היום. שאל אותי אם אני חוזר למושב בסופ"ש. אמרתי לו שכן. הבחור רוצה שאני אשמור איתו במושב אם בא לי. אמרתי לו שאין לי בעיה.
נראה לי שיש לי בעיה...
אין לי ממש כוח, אבל נראה לי שאני חייב לצאת קצת... אילן דוחף לכיוון הפורום הערב... נראה לי שנלך על זה... קצת אלכוהול היום לא יכול להיות ממש רע...
