היום, אני קם בבוקר, שוטף פנים ומסתכל על המראה.

מולי עומד איזה בחור מוכר... אבל מה - על המצח, ככה באמצע, יש משהו שלא היה בעבר... שני פסים מקבילים...

אני משפשף את העיניים, חושב שאולי אני עדיין רואה פסים כאלה שרואים איך כשקמים... עוד שטיפה של הפנים, והפסים נשארים במקומם... משום מקום התיישבו להן שתי שריטות מקבילות אחת לשניה בצורה מדהימה... אני אשכרה נראה כמו פאקינג הארי פוטר... פאדיחות... ואין לי מושג מאיפה הן צצו להן...

מזל שאלה רק שריטות ולא צלקות....

יש לי כמה צלקות על הגוף...

הראשונה, שאותה אני זוכר הכי טוב, נמצאת על כף רגלי הימנית. בגן חובה ברחתי מכמה ילדים (יש ערסים כבר בגיל הזה) ועשיתי גליץ' יפה בחצר... רק מה, משום מה הייתה שם גם איזו זכוכית שחיכתה לי ודאגה לקצר לי את היום בגן... מדהים איך שאני זוכר כל רגע מהיום ההוא... הייתי כולה בן 5!

הצלקת השניה נמצאת טיפה מתחת לברך הימנית שלי... בטיפוס על איזה צוק במהלך טיול של חוג סיור השארתי איזו חתיכה של עור על אחד הסלעים... ואילו לא הרגשתי שזה קרה... אח"כ כשהחברים שלי הלכו לאיזו הופעה של קורין אלאל אני ביליתי את זמני במרפאה של איזה בסיס צבאי אי שם בערבה.

הצלקת השלישית, היא בעצם שני חורים קטנים שכמעט לא רואים... שאריות מהניתוח שעברתי בברך אחרי שסיימתי טירונות...

הצלקת האחרונה, והטרייה מכולן, היא הצלקת הקטנה שנשארה לי אחרי שהורדתי את הפירסינג שלי מהגבה השמאלית שלי...

מעניין כמה צלקות נפשיות יש לי...

כנראה שאת זה אני אגלה רק בעוד כמה שנים...