איזה מאנצ'יז עצבני יש לי... לפני 20 דקות חזרתי למושב מתל אביב... כל כך רעב....

הלכתי להיפגש עם כמה חבר'ה מהצבא... בסוף הגיעו רק שניים... הלכנו לדירה של אח של רועי. איזו דירה מדוגמת... הדירה עברה שיפוץ יסודי ממש לא מזמן, הלוואי עלי דירה כזאת. האח של רועי טס עם חבר שלו לטוסקנה והשאיר לרועי את הזכות לשמור על הדירה שלו, ובנוסף לטפל בכלבה שלו.

ישבנו והעברנו צחוקים, אבל היה קצת משעמם... ואז אייל, הבחור השני, הוצי מהכיס שלו שקית לא קטנה עם גראס...

קצת ג'ויינטים והאוירה השתנתה לחלוטין... ביס הריצו איזה סרט ישראלי של דובי גל, בחיים שלי לא שמעתי עליו... אחרי כמה שאכטות צחקנו כאילו מינימום ג'ים קארי השתולל שם בסרט...

בשלב מסויים לאייל נמאס לגלגל ושכנע אותנו לרדת איתו לקנות באחת הפיצוציות איזה באנג, תירץ את זה בכך שממילא רועי צריך להוריד את הכלבה... כבר  אז היינו קצת מסטולים, אבל הלכנו עם הרעיון...

אנחנו יוצאים מהדלת ומתחילים לרדת כשפתאום אני ואייל מסתכלים על רועי ושואלים אותו : "לא אמרת שאתה מוציא את הכלבה?"

רועי מסתכל עלינו בחיוך מבוייש ואומר: "אופס..."

הלכנו לחפש איזו פיצוציה ותוך 5 דקות מצאנו אחת וקנינו באנג...

חזרנו לדירה. אייל הסביר לי ולרועי איך מתפעלים את המכשיר, מאחר ושנינו מעולם לא הרחקנו לכת מאשר עישון ג'ויינטים. אחרי כמה שאיפות הדגמה ערכנו ניסוי כלים "על רטוב"... אני חייב לציין שזה בהחלט השפיע יותר מהר ויותר חזק מהג'ויינטים.... מאותו הרגע, המצב רוח נסק כל כך גבוה... בסטאר וורלד היה "חברים", בפרק שבו רוס מרצה לסטודנטים ומדבר במבטא אנגלי... בחיים שלי לא צחקתי מהפרק הזה כמו שצחקתי היום...

עישננו שם בערך כמות של גראס שלא עישנתי ב-4 ימים באמסטרדם... אפילו אכלתי ספגטי בולונז שרועי הכין, למרות שאני ממש לא מת על זה...

בערך ב-3 וחצי החלטנו להתקפל... אייל היה מסטול לגמרי ולא זכר איפה החנה את האוטו... מאחר ולי אין מושג מה הולך בתל אביב, הודעתי לו שאני הולך לכיוון דיזינגוף סנטר שם החנתי את האוטו ושאם יהיו לו בעיות שיתקשר...

דווקא הגעתי לחניון בלי בעיות, אבל בגלל שהייתי קצת מסטול, פניתי בפניה אחת שלא הייתי צריך והתברברתי קצת בתל אביב עד שמצאתי את דרכי לנתיבי איילון...

הדרך הייתה קצת מטושטשת, אבל הצלחתי להגיע בריא ושלם... פעם אחרונה שאני מעשן כל הרבה ונוהג אח"כ, זה לא ממש הכי בריא... 

רק מה, עכשיו אני כל כך רעב...

נראה לי שנלך לישון... חבל סתם לאכול עכשיו... עוד מעט ארוחת צהריים...

אתמול כבר הודעתי ללוליטה שאני אתמרכז היום... היא בישרה לי שיש איזה יומולדת של איזו חברה שלה וכנראה שלא תוכל להיפגש איתי... היום כשהגעתי לתל אביב שלחתי לה הודעה בכל מקרה. היא חזרה אלי אח"כ וחשבה אולי להיפגש בדרכה למסיבה, אבל בסוף זה לא ממש הסתדר... תחושה קלה של בעסה עברה עלי... ואז אייל בדיוק הכין ג'ויינט...

לא ראיתי את לוליטה כבר יחסית הרבה זמן... אנחנו גם בקושי מדברים... מישהי פעם אמרה לי שאם היא מאוהבת במישהו היא לא יכולה שלא לדבר איתו יותר מכמה שעות, שלא לדבר על לא לראות אותו... זה גורם לי לחשוב... אולי לוליטה היא לא האהבה האמיתית שלי... אולי זו רק התאהבות זמנית, יעני school boy crush ?

אני צריך לעשות קצת חושבים...

אתמול כתבתי שאני אכתוב על השמירה שהייתה לי עם טוני... חשבתי על זה קצת והגעתי למסקנה שלא היה ממש על מה לכתוב... אותו דבר כמו הפעם הקודמת... נסענו, ריכלנו, אכלנו, שתינו, צחקנו ובגדול, השתעממנו... אני רק חייב לציין שהשמירה עברה ממש מהר...