|
האקדמיה מאחוריי, החיים מלפני... נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה... |
| 5/2005
אפיסת כוחות זה המצב שלי כרגע... בדרכי בחזרה מהאוניברסיטה הרגשתי פתאום כזאת חולשה... הדרך לדירה, שבדרך כלל אני עושה ברבע שעה, נראתה כאילו היא לא נגמרת... חצי שעה לקח לי... ממש לא מובן... לפני שיצאתי מהאוניברסיטה לא הרגשתי ככה... הפר"ח נדחה למחר, ככה שאני יכול לנוח ולהרגע... מהצבא התקשרו, רצו שאני אגיע למילואים ביולי, בדיוק בתקופת הבחינות... רציתי למות... למי יש כוח להכנס למועדי ג' באמצע חודש ספטמבר ?!? אחרי כמה טלפונים דאגתי שהמילואים ישארו בחודש מאי... אולי אחת הסיבות לעייפות שלי נובעת מהקורסים שהיו לי היום... היום הכי משעמם בשבוע, בסמסטר, וככל הנראה גם בכל התואר... בראשון כמעט נרדמתי... אחרי שעה שבה החזקתי את עצמי, החלטתי לצאת... בקורס שאחריו לא היה יותר טוב... המרצה שם כל כך עצלן ככה שהוא למעשה סיים את ההרצאות לסמסטר, ובמהלך השיעורים הוא נותן לכל כמה סטודנטים להעביר פרזנטציה על נושא אותו כל אחד בחר לפני שבועיים... היה כל כך משעמם... והמרצה החוצפן הזה, לא רק שהוא מקבל כסף על "כלום עבודה" שלו, הוא גם מעיז להעיר בלי סוף הערות לחבר'ה שמעבירים את הפרזנטציות... מתפרץ כל שניה באמצע הדברים... היו שם סטודנטיות שהיו על סף דמעות... ומבקשים ממנו לשמור את השאלות לסוף, אבל הוא בשלו... אני עדיין לא העברתי את הפרזנטציה שלי... ואחרי שראיתי איך הוא מתנהג, ממש לא בא לי להעביר אותה, במיוחד לאור פחד הבמה שלי... מה שהכי מעצבן זה שאין לי ממש ברירה, זה או להעביר אותה או לומר BYE BYE ל-20% מהציון...
אז מה אני עושה ? נראה לי שאני אלך לנמנם קצת... זה לא יכול להזיק...
| |
|