| |
האקדמיה מאחוריי, החיים מלפני... נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה... |
| 5/2005
לא נעים מת מזמן ?
עבר עלי יום ממש טוב...
לא יודע למה... ואפילו קמתי יחסית מוקדם, לפני שמונה... (סקאי - אפילו בלי קללות וגידופים כלפי השעון, אנחנו בסולחה...)
על הבוקר פגישה עם הרכזת של פר"ח. שיחה חודשית... יותר נכון - כסת"ח חודשי... סתם שתהיה סיבה לתת לרכזים כסף ושלא יהיה להם משעמם... הפגישה עברה יחסית מהר...
אח"כ טקס יום השואה באוניברסיטה. טקס סטנדרטי... יזכור, שירים עצובים, משואות, נאומי עצובים, התיקוה (בירושלים!).
קראתי אצל אלינורה את הפוסט שלה על היום הזה... מסכים עם כל מילה. מאז התיכון, או יותר נכון מאז המסע לפולין בכיתה י"א יום השואה הוא משהו שונה מבחינתי... הפך לעוד יום בשנה שאלמלא הצפירה והטקס (בצבא או באוניברסיטה) יש סיכוי שלא הייתי שם אליו בכלל לב... ככה זה כאנחנו כבר לא ילדים שמשננים להם בלי בהפסקה את כל הסיפורים הנוראיים... ואני גדלתי על הסיפורים הללו... סבתי מעולם לא פיספסה הזדמנות לספר איך עברה עליה השואה ואיך היא ברחה ממחנה מיידנק...
אחרי הטקס הייתה הרצאה באחד הקורסים האהובים עלי... כל כך מעניין... וגם שיחרר אותנו מוקדם... רציתי להשאיל איזה משחק ממרכז ההעשרה של פר"ח אבל סגרו אותו היום... יש פגישה של פר"ח ואין לי מושג מה לעשות... לפני שהגעתי לבית של ג'קי עלה בי רעיון... קניתי בריסטול גדול... הגעתי לבית של ג'קי והצעתי לו שנכין ביחד משחק כזה של "סולמות ומגלשות"... הוא התלהב מהרעיון... היה ממש נחמד... אפילו בדרך חזרה לא חיכיתי יותר מ-3 דקות לאוטובוסים שהיו יחסית ריקים...
אז בסיכומו של דבר באמת היה יום בסדר...
אבל עכשיו כשאני חושב על זה, לא נעים לומר את זה, בכל זאת, יום השואה היום...
אז היה חרא של יום...
מחר יהיה יותר טוב...
(איזה בעסה... תיכננתי לא להזכיר את יום השואה בפוסט, שלא יצא דיכאוני כמו רוב הפוסטים שפורסמו היום... כנראה אי אפשר להתחמק מזה...)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Konan Mc'konan